PhD candidate @ The London School of Economics | Research fellow @ Molad – the Centre for the Renewal of Israeli Democracy & the Berl Katznelson Foundation
מוסף הספרים של
@Haaretz
: "'רודנות בחסות החוק' מאת הסוציולוגית קים ליין שפלי – שאליו מצורפת אחרית דבר מאת יונתן לוי, שעושה התאמות לפוליטיקה הישראלית – הוא כעין ספר עזרה עצמית שנועד לכל אזרח במדינה"
לקנייה (20 שקל בלבד + משלוח חינם):
ברגעים כאלה ראוי להיזכר בהצעתו המבריקה של מנכ"ל קהלת, מאיר רובין, מלפני כמה חודשים לוותר על הברית האסטרטגית עם ארה"ב (השמאלנית והליברלית מדי) ולהחליפה בברית עם צרפת (אחרים במחנה שלו דיברו בעיניים נוצצות על סין). זה סוג הטירוף, הקיצוניות וקוצר הרואי שהפכו לשגרת חיינו בעשור האחרון.
זה אבא ��לי האהוב, סא"ל במילואים, שריונר, שאיבד בגיל 21 את מאור עיניו ואת ידו במסגרת השירות הצבאי - ואחרי השיקום חזר ל-15 שנים נוספות כקצין בקבע. לצד נכי צה"ל אחרים הוא הגיע היום לבית של גלנט כדי לדרוש משר הביטחון לעצור את ההפיכה המשטרית ואת הקריסה של צבא העם
1/3 אם תנסו לגייס חרדים - רק יגויסו פחות חרדים; אם תפגינו נגד נתניהו - רק תאריכו את שלטון נתניהו; אם תפגינו בעד עסקת חטופים - רק תהרגו את החטופים. שמים לב למוטיב החוזר? המבנה של הטיעון הביביסטי נותר זהה, רק התוכן משתנה כל פעם בהתאם לצרכים.
האיש כאן משמאל הוא אבא שלי. אבא התעוור ואיבד יד כשריונר בן 21, ואחרי תהליך שיקום ארוך, חזר לצה"ל ל־16 שנים נוספות עד שהשתחרר בדרגת סא"ל. בין לבין הדריך גרעינים, נלחם עבור זכויות הנכים וליווה פצועים רבים, יהודים וערבים, בשיקום שלהם. אם הוא אנרכיסט, אז מי ייתן שתימלא הארץ אנרכיסטים
יש סיבה שמשטרי ימין פופוליסטי – מארה"ב וברזיל ועד בריטניה וישראל – נכשלים בהתמודדות עם המגיפה: 1. חיסול מתמשך של הדרג המקצועי והחלפתו ביס-מנים מזוהים פוליטית; 2. משבר אמון הנובע משנים של הפצת שקרים; 3. שיסוי קבוצות בחברה אלה נגד אלה – אחלה אסטרטגיה לבחירות, פחות לניהול אסון לאומי
מסתבר שאפילו במרכז ת"א שני גברים לא יכולים לשבת בפארק מחובקים בלי לחשוש מאלימות. 3 אנשים שונים תוך שעה (!) אתמול בלילה: הומואים בני זונות תמותו תשרפו אמן. אחד גם הוסיף יריקה. לא יודע מה קרה, אבל לא חוויתי דבר כזה כבר עשור. אסור לקחת שום התקדמות, הישג או מרחב ליברלי כמובנים מאליהם
כמה עובדות על גרעינים תורניים, שנעדרות מהדיון בנושא: 1. הגרעינים נשענים על כסף ציבורי – עשרות מיליוני שקלים שמוזרמים כל שנה ממשרדי ממשלה, מהחקלאות ועד החינוך, לטובת פעילות דתית ופוליטית בערי ישראל. לכן השאלה האמיתית היא לא רק האם פעילותם ראויה, אלא האם ראוי שמשלם המסים יממן אותה?
זוכרים איך התגוללו על
@chaimlevinson
כשהוא העז להעיר לפני כמה חודשים שיש כוחות בציונות הדתית שנמצאים בסאטלה גאולית מאז פרוץ המלחמה? הבחור המצוטט מטה, אגב, הוא עובד לשעבר בפורום קהלת (הפתעה!) וחוקר במכון משגב, מגופי המחקר הביטחוניים הקרובים ביותר לממשלה.
הפגנה נגד נתניהו אינה הפגנה אלא ניסיון הפיכה. ממשלה ללא נתניהו אינה ממשלה אלא גניבת שלטון. מזרחי שאינו תומך בנתניהו אינו מזרחי אלא שבוי של ההגמוניה. שופט שלא מציית לנתניהו אינו שופט אלא נציג האליטות. הגיע הזמן להדפיס מילון חדש שבו המשמעות של כל מילה תהיה תלויה ביחסה ליו"ר הליכוד.
ההסעות מגיעות "מכל רחבי הארץ" בדיוק כפי שהרפורמה המשפטית נועדה לשרת את כלל אזרחי ישראל. אמור לי מהיכן מגיעה הסעתך ואומר לך איזה מיעוט קטן וקיצוני ההפגנה שלך נועדה לשרת
1/8 פרופ' עומר מואב, אולי הכלכלן הליברטריאני המשפיע בישראל, פרסם הבוקר פוסט התנערות מפורום קהלת, שבו הזהיר שהפורום מחזיק ב"עמדות ימין קיצוניות ומסוכנות", שעלולות לפגוע בדמוקרטיה ובמשק הישראלי. ההצהרה הזכירה לי שיחה שהייתה לי באמצע העשור הקודם עם אחד הפרשנים הכלכליים הבכירים בארץ.
1/5 אליהו יוסיאן הוא המרואיינים הפופולריים ביותר בערוצי החדשות בימים אלה ("הכוכב החדש של המלחמה הזאתי!", בלשונו של אראל סג"ל). את הציוץ שבו הכריז כי "חילוני ליברל הוא אויב המדינה היהודית" פרסם יוסיאן לא ברגע של אובדן עשתונות לפני עשור – אלא יממה אחת בלבד (!) לפני הטבח בעוטף.
לגזור ולשמור: המשפטנית
@KimLaneLaw
מאוניברסיטת פרינסטון חוקרת כבר שנים את הדרכים שבהן פופוליסטים ימנים מפרקים – באמצעות חקיקה ו"רפורמות" – משטרים דמוקרטיים. אלה הם 8 השלבים הבסיסיים שפרופ' שאפל מזהה בכל המדינות שנפלו קורבן לשיטה – ובכללן הונגריה, פולין וטורקיה. מותר וצריך להשוות.
אבא שלי, סא"ל במיל' שאיבד במהלך השירות הסדיר את שתי עיניו ואחת מידיו, שלח השבוע מכתב לשר אבי דיכטר: "בשמי ובשם עשרות חבריי שנושאים על גופם את צלקות המלחמה, התאזר עוז, גלה אומץ לב פוליטי וצא לעצור את ההרס". היום המכתב התפרסם בוואינט. אין גאה ממני.
1/2 הגיע הזמן לתזכורת התקופתית: לאורך 15 שנות שלטון נתניהו לא הייתה תנועה מחאה אחת – מהמחאה החברתית, דרך מחאת הגז ומחאת העדה האתיופית ועד המחאה הנוכחית – שלא עברה דה־לגטימיציה שיטתית על־ידי ראש הממשלה ואנשיו. אף פעם אין: לא מסכימים איתכם, אבל זכותכם למחות. >>
1/3 פרופ' יאן־ורנר מולר מאונ' פרינסטון, מהחוקרים המובילים של הימין הפופוליסטי בעולם, אתמול באונ' ת"א: ליברלים בכל העולם נוטים להניח שרק הצד שלהם הפיק לקחים מאסונות המאה ה־20. זו טעות. גם כוחות אנטי־דמוקרטיים למדו מההיסטוריה. הם למדו איך למוטט את מוסדות הדמוקרטיה ללא שימוש באלימות
דברו פעם עם פעילי אופיזציה מהונגריה. אם יש משהו אחד שתשמעו מהם באופן קבוע זה "חבל שלא נלחמנו חזק יותר כשעוד אפשר היה". אם יש משהו אחד שלא תשמעו מהם זה "חבל שלא הקפדנו יותר על נימוסים והליכות".
כשזלנסקי הגיע לנאום בקונגרס בעיצומה של מלחמה – גם הוא, עשרה חודשים לאחר שפרצה – הוא שהה על אדמת ארה"ב עשר שעות בלבד. נתניהו מתכנן לבלות שם שישה ימים. שני ביקורים בעיצומה של "מלחמה קיומית" – רק מנהיג אחד שהקריב את הקיומי על מזבח הפוליטי.
רק בישראל קיימת ההנחה המוזרה שהשאיפה להפיל ממשלה כלשהי אינה קשורה בטיב הביצועים של הממשלה. זה פשוט מדהים: לגיטימי להפגין בגלל תופעה כלשהי - יוקר מחיה משתולל או כישלון ביטחוני קולוסאלי - אבל אסור לקרוא לממשלה שאחראית לכל אלו ללכת הביתה. עוד פטנט של נתניהו שקנה אחיזה בתודעה הלאומית
לא הייתה תנועת מחאה ב־15 השנים האחרונות – מהמחאה החברתית, דרך מחאת הגז ומחאת יוצאי אתיופיה ועד להפגנות בלפור ולמחאה הנוכחית – שלא סומנה בידי נתניהו ושותפיו כבלתי־לגיטמית. כולן הואשמו במימון זר. באנרכיזם. באנטי־ישראליות. זה ממש לא משנה איך מוחים, הפשע הגדול מבחינתם הוא שמוחים נגדם
העובדה שח"כים מהאופוזיציה ממשיכים להצביע, כאילו כלום לא קרה, בעד חוקים של הקואליציה – ועוד כאלה שמגיעים מ"הציונות הדתית", שמובילה את ההפיכה המשטרית ומעודדת את האלימות המשטרתית – היא לא פחות מיריקה בפרצופם של מאות האלפים שמפגינים ברחובות. חברי כנסת שאינם ראויים לציבור שבחר בהם.
אופוזיציה רצינית הייתה דואגת שכל ישראלי מכיר את המשפט הזה של ביבי מ-2019: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק החמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביו"ש". וגם את האמירה של סמוטריץ' מ-2015: "חמאס הוא נכס והרשות הפלסטינית היא נטל".
היי
@ynetalerts
, אני מבין שאתם מתקשים למצוא ראשי מוסדות אקדמיים שתומכים במהפכה המשפטית, אבל "המכללה למדינאות" – בניגוד למשתמע מהכותרת שלכם – היא לא מכללה. מדובר בעמותת ימין מתנחלי שעוסקת בחינוך ושמה את המילה "מכללה" בשם שלה.
1/4 פרופ' קים ליין שאפל (
@KimLaneLaw
) היא משפטנית מאוניבריסטת פריסטון, שחוקרת כיצד פופליסטים מרסקים דמוקרטיות מבפנים – כלומר, מנצלים רוב פרלמנטרי כדי להרוס *באופן חוקי* את המערכת שאיפשרה להם להיבחר. על בסיס מקרי מבחן מרחבי העולם, ובראשם הונגריה ופולין, שאפל מזהה 8 שלבים לתהליך:
1/2 לא הייתה תנועת מחאה בעשור וחצי האחרונים שלא הוקעה על-ידי הימין
כבלתי-לגיטימית: מהמחאה החברתית, דרך מחאת הגז ומחאת האתיופים ועד מחאת בלפור וההפגנה אתמול. כל מי שמפגין נגד הימין הופך אוטומטית לאנרכיסט, בולשביק, שונא ישראל, אנטי-ציוני. כך פועל הימין הפופוליסטי בכל רחבי העולם.
צריך לומר את זה חד וחלק: כשעמית סגל משתעשע בקמפייני נקמה נגד פיצריות בטלגרם שלו, הוא פוגע בצורה אקטיבית במאמץ המלחמתי של ישראל ובביטחון של כולנו. מספיק גיץ אחד קטן במצב הנוכחי כדי להצית חזית שלמה. זה הדבר האחרון שצה"ל צריך, אבל מה איכפת לסגל שיושב באולפן הנוח שלו הרחק מקו האש.
החל ממוצ"ש הבא כל ח"כי האופוזיציה – שנהנים, כידוע, מחסינות – חייבים להתגייס להגנה על מפגינים ברחבי הארץ מפני המשטרה. הח"כים צריכים לחלק ביניהם את מוקדי ההפגנות ולנוע ביניהם במטרה למנוע אכיפה שרירותית ושערורייתית של תקנות שאיש לא מבין. זו שליחות ציבורית לא פחות מנאום ויראלי במשכן.
ח"כ דן אילוז מהליכוד הגיש הצעת חוק ששולחת לשלוש שנות מאסר כל מי שעצר או האט תנועה בכביש במסגרת הפגנה. אילוז הוא עובד לשעבר בפורום קהלת ועוזר לשעבר של יריב לוין. מה אתם נבהלים מריסוק ביהמ"ש, חבורת שמאלנים היסטריים? אפשר לסמוך על הקואליציה שתשמור על זכויות האזרח של כולנו ❤️
בקצה הקרון עשרות תומכי רפורמה סוגרים בשאגות על בחור צעיר, שאמר מילה שלא מצאה חן בעיניהם. גם אוזניות מבטלות־רעשים בפול ווליום לא מצליחות לסנן את צרחות ה"שמאלני בוגד". רק התערבות מהירה של שני מילואימניקים עוצרת אותם מלפוצץ אותו במכות. מימיני, שלושה סטודנטים למשפטים >
1/7 אחד המשפטים המניפולטיביים ביותר בפוליטיקה הישראלית הוא "עם לא יכול להיות כובש בארצו". למה זה משפט מניפולטיבי? מפני שהוא מבלבל – באופן מודע ומכווּן – שתי שאלות נפרדות לחלוטין. השאלה הראשונה היא האם לעם היהודי יש זיקה לשטחי יהודה ושומרון? התשובה לשאלה הזו היא ללא ספק כן.
מימין: עו"ד נדב העצני מוביל יוזמה להעמדה לדין של אנשי ציבור שקוראים להפסקת מילואים בעקבות ההפיכה המשטרית. משמאל: עו"ד נדב העצני משווה את ההתנתקות לחוקי נירנברג בגרמניה הנאצית ומגן על הקוראים לסירוב פקודה. כמה מטומטמים הם חושבים שאנחנו
ממש כמו בהונגריה ובטורקיה, גם אצלנו הקואליציה האנטי־דמוקרטית מתכננת לשכתב את חוקי הבחירות, כדי להבטיח לעצמה ניצחון בבחירות הבאות – ובכל אלה שיבואו אחריהן. הנה כמה ��וגמאות לחוקים שהונחו רק באחרונה על שולחן הכנסת: השתלטות של הקואליציה על מינוי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (הליכוד) >>
בלתי נתפס. 150 אזרחים חטופים בעזה, כולל תינוקות וילדים, וראש הממשלה ואנשיו עסוקים ביצירת קרע בתוך מטה משפחות החטופים על-ידי הקמה של מטה מתחרה, שיהיה להם נוח יותר מבחינה פוליטית. והכל תוך שת"פ עם אנשי "חוננו", ארגון כהניסטי שנותן סעד משפטי למחבלים יהודים. ריקבון גמור וסופי ומוחלט
דבר כזה עוד לא היה.
ראשית, הבהרה: אין כאן טענה כלשהי למי מהמשפחות שנועדו אתמול עם ראש הממשלה נתניהו. כל אחד זכאי לעמדתו. יש כאן אירוע מסוג אחר ומסקנותיו של הקורא, על אחריותו.
מעשה שהיה כך היה: מטה משפחות החטופים והנעדרים הוקם בתנועה משלושה ראשי חץ שהתאחדות במהירות לכוח מרכזי אחד
לא, מאיר, גוש קטיף לא היה "החלום הציוני" אלא החלום המתנחלי. החלום הציוני היה הקמת מדינה עצמאית ובטוחה עבור העם היהודי – לא החזקת מיליוני בני־אדם תחת שליטה צבאית ללא אזרחות וזכויות בסיסיות, כמו בשטחים. זו הסיבה שמייסדי המדינה וממשיכי דרכם תמכו בפשרה טריטוראלית. שני חלומות מנוגדים.
מנכ"ל 'קהלת' נזכר בדמעות: "גוש קטיף היה החלום הציוני בצורה הנקייה והרגו את זה. לקחו חלום של הרבה קבוצות, היה מאמץ להקי�� קהילה וישוב, כל אחד עם מה שהוא עושה, החקלאי עם החממה, עם הרפת, כל דבר כזה הוא חלום של קהילה משפחה ובן אדם, והכול נחרב"
@Yoni_Kempinski
1/5 לא יודע אם שמתם לב, אבל אתמול, כשעמית סגל צייץ את המניפסט הקצר שלו על רצח רבין, הוא הקפיד לשים את המילה הסתה במירכאות. לא זאת בלבד שהפרשן הבבכיר התעקש שיגאל עמיר לא הושפע מהסתה לפני הרצח (הנימוק: ככה עמיר אמר), אלא שהוא גם הטיל ספק בעצם קיומה של הסתה נגד רבין בתחילת שנות ה־90
זה לא "טרלול", זו לא תופעה מתחום הפסיכולוגיה - וצריך להפסיק להתייחס אליה ככזו. זו שיטת משטר שבה כל המשאבים הציבוריים - כולל, כן, יד ושם - מוכפפים למטרה אחת ויחידה: הבטחת כוחו של השליט, הענשת יריבים והטלת אימה על כוחות אופוזיציוניים. אירוני שכל זה קורה במוזיאון הלאומי להנצחת השואה
1/2 אין גבול לטרלול: גורמים בלשכת ראש הממשלה מספרים כי הסיבה להדחתו של דני דיין מתפקיד יו״ר הנהלת יד ושם היא הופעתה של קרן פלס בטקס יום הזכרון של יד ושם באפריל, וזאת לאחר שהופיעה בבגדי השפחות באירוע בהאנגר 11 בתחילת אותו החודש ושרה בקפלן יומיים לפני הטקס
מעניין אם המתנחלים מבינים איזה נזק הם מסבים לעצמם בקרב המרכז, כשהם ניצבים בחזית ההפיכה. במשך שנים אנשים כמו בנט ושקד עמלו על מיתוג־מחדש של המגזר כמתון, היי־טקיסטי, כמעט־חילוני. הם הבינו שהקיום של ההתנחלויות תלוי בהסכמה שבשתיקה מצד המרכז. עם כל יום שעובר, מפעלם היחצני הולך ומתפורר
סערת השפחה vs בת של מלך היא דוגמה מצוינת לאופן שבו נושא עובר הפרטה והופך מטענה פוליטית למלחמת תרבות אידיוטית. הרי הטענה שבבסיס מיצג השפחות לא הייתה "נשים דתיות, אתן שפחות מסכנות, ואנחנו נעלות מכן" אלא "הרס ביהמ"ש יאפשר לממסד הדתי לכפות עלינו אורח חיים שמנוגד לרצון ולאמונה שלנו".
1/2 אין דבר נלעג יותר ממנהיגי מתנחלים שמדברים ברצינות בשם עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק: אנשים שמפעלם הפוליטי נשען על הפרת חוק שיטתית ושתפיסת עולמם מנוגדת באופן עמוק ליסודות הדמוקרטיה (נזכיר: בדמוקרטיה אין נתינים, רק אזרחים; לא מוכנים לאזרח אוכלוסייה כלשהי? אחלה, אל תשלטו עליה).
1/2 מצא את ההבדלים:
"אף דמוקרטיה לא יכולה להשלים עם מצב שהממשלה הנבחרת שלה לא יכולה להעביר שום הצעת חוק בגלל שיש הפגנות... ביהמ"ש העליון בישראל הוא מעל הממשלה, הוא מעל הפרלמנט, הוא אפילו מעל רצון העם. מה שאני רוצה לעשות זה לאזן את זה"
- שר המשפטים, יריב לוין, אתמול
<<<
נתניהו אומר שמאחורי ההפגנה בשבת עומד "כסף זר". מהלך פופוליסטי קלאסי: מכיוון שרק המנהיג הפופוליסט יכול לייצג את "העם האמיתי" – כל מי שמתנגד למנהיג בהכרח לא משתייך לעם. למרבה האירוניה, מי שממומן ב"כסף זר" הם דווקא לא המפגינים אלא פורום קהלת שכתב את הרפורמה נגדה הפגינו עשרות האלפים.
עמוד האינסטגרם "ישראל בידור" מסביר הבוקר ל-1.3 מיליון עוקביו את הצד של יגאל עמיר בכל הסיפור הזה של רצח רבין. אגב, לבעלים של העמוד, דוד ושלמה סער, היסטוריה של שת"פ עסקי-פוליטי עם נתניהו והליכוד
השיטה: לשכת רה"מ מדליפה חומר מודיעיני מסולף לעיתונות הזרה; כעבור שבוע, רה"מ מצטט את הידיעה המבושלת שהדליפו אנשיו כדי להציג את המפגינים נגדו כסייעני טרור. ממשלת ישראל, כך מסתמן, משתמשת בשיטות של לוחמה פסיכולוגית - שנועדו לפגיעה במדינות אויב - נגד אזרחיה-שלה.
בתמונה: מנכ"ל קרן תקווה, שמממנת את פורום קהלת, בפגישה עם ויקטור אורבן, רה"מ הונגריה שבזכות ה"רפורמות" שלו המדינה בראשה הוא עומד כבר לא נחשבת לדמוקרטיה – מדינה ללא מערכת משפט עצמאית, תקשורת חופשית או בחירות הוגנות. למי שעדיין מסרב להבין, זה המודל של הימין הישראלי ולשם אנחנו הולכים
זה בלתי־נתפס: לוין פשוט מאשר פה, בלי למצמץ, שהטענה המרכזית של תנועת המחאה נגד הרפורמה הייתה נכונה לאורך כל הדרך: התוכנית שלו הייתה מחסלת את הדמוקרטיה בישראל. זה לא הפריע לו לקרוא לנו שקרנים, היסטרים ואנרכיסטים. וזו בדיוק הסיבה שגם עכשיו אסור בשום אופן להתפשר עם האיש המסוכן הזה.
הדקה הזו היא זהב טהור: במשך 3 חודשים, מכונת הרעל האשימה את הדמוקרטים בשקרים, את המפגינים באי קבלת תוצאות הבחירות. ועוד לכלוכים. אבל הדמוקרטים נלחמים על הדמוקרטיה ועל הפרדת הרשויות. ויריב לוין מאשר: ההצעה שהבאנו אנטי דמוקרטית! והטענות צודקות!
בלי המאבק, היינו דיקטטורה מזמן 🇮🇱
בניגוד למתחרותיה, העשירייה הראשונה של מפלגת העבודה לא הונדסה במשרד פרסום. ובכל זאת, היא נראית כמו החברה הישראלית יותר מכל מקבילותיה: ממנהיגי המחאה, דרך מפקד סיירת מטכ"ל ועד ראש עיריית שדרות. תראו לי עוד מפלגה שיש בה שלושה בני 30+, ועוד מרשימים כ"כ, במקומות ריאליים. רגע של גאווה.
1/2 אראל סג"ל: "אחיי היקרים מהשמאל, אם אנחנו טפילים על החומר, אתם טפילים על הרוח". ינון מגל: "בלי היהדות אתם כלום". בשנים האחרונות מנסים בימין לצייר חלוקת עבודה לאומית שלפיה המחנה הליברלי בישראל דואג לדמוקרטיה, ואילו הם – ליהדות. את הקביעה המצחיקה הזאת צריך לדחות על הסף.
1/5 האמת? חיכיתי לזה. לא הייתה מחאה אזרחית ב־12 השנים האחרונות – מהמחאה החברתית, דרך מחאת הגז ומחאת יוצאי אתיופה ועד המחאה הנוכחית – שהימין המתנחלי לא טווה סביבה תיאוריות קונספירציה אפלות. זה תמיד עובד כך: אם המוני ישראלים גודשים את הרחובות למען מטרה שסגל וחבריו לא מסכימים איתה –
המעורבות של כוחות מהמחאה בבחירות ללשכת עוה"ד צריכה להיות סנונית ראשונה בתחיה האלקטורלית של המחנה הליברלי. עיריות, ארגוני עובדים, ארגוני הורים, ועדים שכונתיים, בחירות ארציות - אחרי שנים של הזנחה, ליברלים חייבים להפנות שוב אנרגיות ומשאבים לכיבוש המוסדות שהופקרו למושחתים ולמשיחיים.
1/4 כבר עכשיו אפשר לחזות את טורי הדעה שיתפרסמו עוד כמה חודשים: "התחזיות התבררו כהיסטריות – ישראל לא הפכה למדינת הלכה". לטורים האלה יהיה תוקף, ולא מעט שיתופים, כי נבואות־השחור שמתפרסמות השבוע מפספסות בגדול: אין לקואליציה החדשה עניין בהתנגשות חזיתית, מופגנת וגלויה עם ישראל הליברלית
כשעמית סגל בן ה־13 שמע שרבין נרצח, הוא פרץ בבכי ושאל את אביו אם זה אומר שעכשיו יפנו התנחלויות. את הסתייגותו מההפיכה צריך להבין על הרקע הזה. סגל, שחושב לטווחים ארוכים, מבין היטב שהמשך קיום ההתנחלויות תלוי בתנומה של ישראל הליברלית. ההתנגדות שלו טקטית: איך מחזירים את הדבר הזה לישון?
2/2 "אף דמוקרטיה לא יכולה להשלים עם רשות שופטת שיצאה מכלל איזון. זה המצב של בית המשפט בפולין... הממשלה נבחרה בבחירות דמוקרטיות וברוב גדול בדיוק בשביל לתקן את המערכת המשפטית המקולקלת הזאת"
- ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, 2017
יותר מדי ישראלים, כולל במחנה הליברלי, מתבלבלים בין השאלה האם נשיא אמריקאי כלשהו היה "טוב לישראל" לבין השאלה האם היה "טוב להתנחלויות". שני הדברים אינם זהים. למעשה, הם מנוגדים אחד לשני.
העובדה שיש היום בישראל לא מעט אנשים שחושבים שמי שאחראי לאסון הביטחוני הגדול בתולדות המדינה זו לא הממשלה שכיהנה בזמן שהוא קרה אלא האנשים שהפגינו נגדה, היא כל מה שצריך לדעת כדי להבין את העולם ההפוך שהוא חיינו המשותפים במקום הזה ב-2024.
הרגע המצחיק ביותר של 2022 מגיע רגע לפני שהיא נגמרת: שר האוצר החדש – שכל מה שמעניין אותו בעולם הן ההתנחלויות, פרויקט שלא היה שורד אפילו שנייה בלי צינור הנשמה ממשלתי וסבסוד ציבורי עצום – מרצה לעם ישראל על "כלכלת שוק", "חירות כלכלית" ו"הסרת חסמים ממשלתיים". באסה שהבדיחה על חשבוננו.
הרעש מפריע לו. גסות־הרוח גם. מדי פעם הוא עוצר את ההקלדה, מרים עיניים מהמסך ומסנן בזעזוע: "זה נורא, פשוט נורא מה שקורה עם השיח הציבורי במדינה הזו. משני הצדדים, אגב". וחוזר לעבודה. אתמול בלילה רכבת סימבולית החזירה אותי הביתה מירושלים.
1/5 איך זה שדווקא הציונות הדתית – מגזר שפרויקט הדגל שלו, ההתנחלות בשטחים, לא יכול היה להתקיים אפילו שנייה ללא תמיכה ממשלתית מאסיבית – הפך לליברטריאני כל־כך בעשור וחצי האחרונים? מנכ"ל קהלת, מאיר רובין, סיפק אתמול ב"זמן אמת" התחלה של הסבר לפרדוקס הזה, כשאמר:
דני זקן חזר בו מהפיטורים של רינו צרור ורזי ברקאי. מעבר להתנהלות החובבנית והמביכה, לפיטורים שהתבטלו (ממש כמו האיום בסגירת התאגיד) יש משמעות: עיתונאים זוטרים ופגיעים יותר רואים ומפנימים שאם הם רוצים להמשיך להיות מועסקים בשידור הציבורי, אל להם לעצבן את השלטון
שתהיו בעניינים: לעירית לינור לא מספיק להטריל ברדיו ובטלוויזיה, עכשיו היא גם נכנסת לקבוצות וואטסאפ של סטודנטים שתומכים במחאה ומתווכחת איתם. וזה, ילדים, מה שקורה כשמרירות נפש פוגשת עודף זמן פנוי.
הסימטריה המזויפת שלכם חזרה. ראשית, דמוקרטיה אינה "דת" אלא שיטת ממשל, שמאפשרת גם חופש דת וגם חופש מדת. כלומר, יוצרת עבור אזרחיה מרחבים ציבוריים ואישיים לממש בהם את אמונותיהם – מיהדות אורתודוכסית ועד אתאיזם. זו תפיסת עולם מנומקת, והעובדה שאנו שמוכנים להיאבק למענה לא הופכת אותה לדת.
מלחמות היהודים בישראל כבר גדולות יותר מהרפורמה המשפטית או מנתניהו. גם אם יפרוש ויבטל הכל, הנזק כבר נעשה: אבדן הרצון להסתד ביחד. שתי דתות קיימות בישראל: יהדות ודמוקרטיה. כיום שני המחנות מונהגים ע״י מי שנמאס להם מהמחיר של השילוב
טורי השבועי פסימי משהו
חילי טרופר יכול לברבר עד כלות על "מאבק בקיצונים". במבחן התוצאה, העשור בו גישתו התבוסתנית שלטה במחנה הליברלי היה העשור בו כבש הכהניזם את מוסדות המדינה. היחידה שיכולה להתגאות בבלימה, גם אם זמנית, של הימין האנטי-דמוקרטי זו תנועת המחאה של 2023 - זו שטרופר מנסה כעת לקושש קולות מהשמצתה
כבוד ל-
@yairlapid
על התשובה החדה. ובושה גדולה ל"רבעון הרביעי" שפועלים במרץ רב ובכסף רב - תוך ניצול תמימותם של ישראלים ליברלים רבים שוחרי-טוב - כדי להלבין את הכוחות המסוכנים ביותר לעתיד המפעל הציוני.
כשעמית סגל שולף את נשק יום הדין הקבוע ודורש שנודה שזהו "מאבק על הפלת הממשלה", הוא בסה"כ חושף כמה אינפנטילית גישתו לפוליטיקה. בעולמו - עולמו צרוב העלבונות של הבריון הבכיין - הפלת ממשלה היא תמיד דרישה ריקה ממהות, תאווה שבטית לחזות בסבל יריבים. הוא לא מצליח לקלוט שלא כולם כמוהו.
אתם מבינים שאיכשהו השלמנו עם זה שהמלחמה ממשיכה להתנהל בלי מטרות ברורות, יעדים מוחשיים או תוכנית - ולו מעורפלת וכללית - לגבי עתיד הרצועה? חיילים מתים סתם, חטופים נמקים לשווא, ואנחנו כיבינו קולקטיבית גם את הלב, אבל בעיקר את המוח, והפקדנו אותם אצל הפוליטיקאי הציניקן בתולדות המדינה.
הרבה אנשי ימין מברכים כעת את יאיר שרקי על ההודעה המרגשת להפליא שפרסם. מחר הם יחזרו לייחצן את הרס ביהמ"ש העליון, שהעניק לקהילה הגאה את רוב הזכויות מהן היא נהנית כיום. בין לבין יקשקשו על "הטרלול הפרוגרס��בי". אם זה היה תלוי בממשלות הימין, שרקי - וכולנו - היינו היום עדיין עמוק בארון.
1/2 אני יכול להבין מדוע אנשים כמו עמית סגל וקלמן ליבסקינד נזקקים לתיאוריות קונספירציה כדי להסביר לעצמם את המציאות. אדם גדל בתוך מגזר קטן שפיתח לאורך השנים השקפת עולם קיצונית לגבי האופן שבו מדינת ישראל צריכה להתקיים – ומשכנע את עצמו שהוא לא רק במיינסטרים אלא שהוא נולד להנהיג אותו.
כשחברי כנסת – אמיר אוחנה, לדוגמה – טוענים שאסור להאמין לאנשים כמו אלדד יניב מחד או יועז הנדל מאידך, משום שהם 'רוצים להיות בכנסת' – התגובה הראויה היא: 'אם כך, כאן נגמר הראיון. אם אדוני הח"כ חושב שאסור להתייחס ברצינות לאנשים עם שאיפות פוליטיות, נאפשר לו לתת דוגמה אישית. תודה ושלום'
וואי, הם ממש בהיסטריה 😂 כולה שאלנו שאלה פשוטה: מיהם התורמים המסתוריים של פורום קהלת ולמה מסתירים את זהותם מהציבור הישראלי? כל ציוץ מבוהל כזה רק מוכיח כמה חשוב שנקבל תשובה.
חוקרים של תיאוריות קונספירציה מדברים כבר שנים על אסטרטגיה רטורית בשם "Just Asking Questions": קונספירטורים אפקטיביים לא מציגים עובדות חותכות – הם בסה"כ "שואלים שאלות". הנימה אולי מיתממת, אבל התוצאה הרסנית: כדי לכרסם באמון הציבור אין צורך בהצגת מידע מהימן, מספיקים כמה סימני שאלה.
4/4 אף שביס לא ייקשר בכפייה; אף הומו לא יישלח לחינוך מחדש. ואנחנו נוכל להתנחם בטורים המבשרים על כך שהשד מקרית ארבע לא כל־כך נורא. אבל אנחת הרווחה הזו תהיה מבוססת על הבנה מוטעית של הפרויקט הפוליטי ארוך הטווח שמולו אנחנו ניצבים וגם על זלזול מסוכן בתבונה של היריבים שלנו.
סיכום 24 השעות האחרונות: לוין מודה כי השינוי המשטרי קשור באופן הדוק לתיקי נתניהו. דרעי מודיע כי בכל מקרה לא יכבד את פסיקת בג"ץ בעניינו. מנכ"ל פורום קהלת מצהיר: "המחוקק גם יכול לקבוע שלא צריך בג"ץ. אפשר דמוקרטיה בלי בג"ץ". אין ספק: כך נשמעים אנשים שכל מבוקשם הוא "איזון של המערכת".
2/2 תמיד יש: תיאוריות קונספירציה, האשמות בבגידה, במימון זר, בעיתוי לא־הולם, בגרימת נזק מכוון למדינה. ככה זה עם פופוליסטים: לתפיסתם, רק הם יכולים לייצג את קולו האותנטי של העם; כל השאר הם בהכרח גורמים זרים וזדוניים. יש מצב שאחרי 15 שנה הגיע הזמן להפסיק להתייחס לטענות האלה ברצינות.
"אל תניחו לעולם שהפשיסט אינו מודע לאופי המגוחך של המשפטים שיוצאים מפיו... הפשיסט משעשע את עצמו, ביודעו כי היריב שמולו דווקא מחויב לשימוש אחראי במלים, משום שהוא מאמין במלים... הפשיסט מתייחס אל השפה כאל משחק, ומשתמש בטענות מופרכות כדי להפוך את רצינותו של היריב לבלתי־אפשרית... >>>
2/8 במהלך השיחה, שהתקיימה במערכת של כלי תקשורת מרכזי, נזף בי הפרשן על שהגדרתי את קהלת "גוף ימני ומתנחלי". "מה פתאום", הזדעק, "זה ימין כלכלי. אז מה אם יש שם הרבה חובשי כיפה, די להכליל". השיחה הדגימה היטב את העיוורון של ישראל הליברלית בעשור האחרון לגבי תהליכי העומק בפוליטיקה בארץ.
כל שיחה עם תומך רפורמה מבהירה לי כמה מוצלח הקמפיין הימני נגד ביהמ"ש: אנשים באמת משוכנעים שהממשלה לא מסוגלת לטפל בשום בעיה – בגלל בג"ץ. טרור? בג"ץ. דרום ת"א? בג"ץ. יוקר המחיה? בג"ץ. חלומו של כל פוליטיקאי ערמומי: גם ליהנות ממנעמי השלטון – וגם לא לשאת באחריות לשום דבר שאתה (לא) עושה
3/8 כל מי שטרח להעמיק, ולו מעט, בביוגרפיה של אנשי קהלת, בטקסטים שכתבו לפני הקמת הפורום, ביוזמות שבהן היו מעורבים, יכול היה להבין מיד שמדובר באנשים שאין להם דבר וחצי דבר עם ליברליות – לא בגרסתה הימנית ולא בגרסתה השמאלית. ההפך הוא הנכון: תפיסת עולמם היא אנטי־ליברלית במובהק.
2. פרויקט הגרעינים נולד לאחר ההתנתקות, כחלק מהרצון של הנהגת יש"ע להעמיק את השפעתה על החברה בישראל ולמנוע פינוי עתידי באיו"ש. שתי מטרות סומנו: פעילות בערים יהודיות, עם דגש על גוש דן (שתושביו סובלים, לפי אחד מאבות הפרויקט, מ"כשל רוחני" שמצריך ריפוי) וייהוד ערים מעורבות כמו לוד ויפו
4/8 גוף שתומך בהחדרת היהדות בגרסתה הדתית־לאומית לכל תחומי החיים; שמגן בהתלהבות על השליטה הצבאית בשטחים; שפועל בעקביות להחלשת הרשות המחוקקת ולהכפפתה לרשות המבצעת; שתומך במפעל ההתנחלויות, שנשען כל־כולו על חסות ממשלתית; שמקדם פגיעה במיעוטים – גוף כזו אינו ליברלי ובטח שלא ליברטריאני.
4. הגרעינים עוסקים גם בפעילות פוליטית בלתי-מוסווית: מספקים ג'ובים לפעילי "ימינה" ו"הציונות הדתית", משנעים פעילים להפגנות ומשמשים תאי-פעילות מפלגתיים לקראת הבחירות. כל זאת כשהם מבוססים על כספי ציבור, המסומנים פעמים רבות כ"תמיכה בפריפריה" – גם כשהם זורמים לגרעין התורני ברמת אביב ג'
לונדון, היום: ביבי שוב מתגאה – באנגלית, כמובן – בקהילת הלהט"ב הפורחת של ישראל הליברלית והסובלנית. טרם חלפו 24 שעות מאז שהממשלה שלו-עצמו הפילה את ברית הזוגיות הגאה. ב-9 שנות נתניהו איבדנו את מעמדנו כאחת המדינות המתקדמות בעולם ביחס לקהילה הגאה, וכיום אנו בפיגור ניכר אחרי רוב המערב
השאלה בדבר השפעתם השלילית על מערכת היחסים השברירית הקיימת בין כה וכה בערים מעורבות היא חשובה. אלא שכדי להשיב עליה בצורה כנה ורצינית, יש להבין את ההקשר הרחב בו פועלים הגרעינים: לא מדובר באיזו התארגנות ספונטנית המבוססת על תרומות, אלא בפרויקט פוליטי שמתקיים בזכות כספי המסים של כולנו
8/8 היום ישראל הליברלית מתעוררת מהפנטזיה המופרכת הזו. העניין הוא שבשלב זה לא קהלת (ולא אף אחד מהגופים האנטי־ליברליים שצמחו בימין המתנחלי) אינם זקוקים ללגיטימציה של פרופ' עומר מואב, פרופ' דניאל פרידמן ושאר מומחים שהאצילו עליהם מיוקרתם. כל מה שאלה יכולים לעשות כעת זה להתגייס למאבק.
3. הגרעינים עוסקים בפעולות ל"העמקת הזהות היהודית" – חוגים, בתי-ספר, אירועים שכונתיים – ופועלים בשת"פ עם אותן "עמותות הדתה" שעוררו סערה ציבורית לפני כמה שנים. חשוב להבין: לא מדובר בסתם "שיעורי מסורת", אלא בפעולות להפצת מסרים פוליטיים: א"י השלמה, עליונות יהודית, אנטי-להט"ב וכו'
וגם את הדברים של איש הימין, אלוף (מיל') גרשון הכהן: "האסטרטגיה של נתניהו היא למנוע את אופציית שתי המדינות, ולכן הוא הפך את החמאס לשותף הכי קרוב שלו". זו העובדה שנעדרת מהשיח הציבורי: התעצמות החמאס היא תוצאה של מדיניות מכוונת, שנועדה להחליש את הפלסטינים המתונים ולמנוע פשרה מדינית.
1/8 בימים האחרונים יש שתוהים לאן נעלמה הנהגת "גוש השינוי": למה לא שומעים את הח"כים של האופוזיציה המיועדת, למה רוב הח"כים שכן מתבטאים בציבור נשמעים חלביים ורפים ולמה השרים ורה"מ לא מנצלים את ימיהם האחרונים בשלטון כדי להותיר חותם ולעצב את הנרטיב הציבורי לגבי הממשלה המסוכנת המהתווה.
השבוע מכון מחקר המקורב לאורבן השתלט על הוצאת הספרים הגדולה בהונגריה. על האוניברסיטאות והרדיו הציבורי אורבן השתלט מזמן. חשוב להבין שהמאמץ של הממשלה אצלנו להפוך את המל"ג לסניף ליכוד ואת גל"צ לשלוחה של ערוץ 14 לא מנותק מההפיכה: רודנות נקנית כיום לא בכוח הזרוע אלא בשליטה בסביבת המידע
3/4 השינויים החשובים באמת שהם יבקשו לחולל יקרו בשקט ובהדרגה: בסעיפי תקציב שיזכו לתשומת לב רק בעיתונות הכלכלית ובתוכניות חינוך לאומניות שידווחו רק בהארץ. הם יזרימו תקציבים לעמותות, לרשויות מקומיות ולמערכת החינוך שלהם, ואת המאמצים האגרסיביים באמת ימקדו בערביי ישראל ובהתנחלויות.
איך ישראל תתגבר על הפסקת הסיוע הצבאי מארה"ב? לפי מנכ"ל פורום קהלת, התשובה פשוטה: ביטול התאגיד, סגירת משרד החקלאות וכריתת ברית צבאית חלופית עם צרפת (שכמובן ממתינה לישראל של בן גביר בזרועות פתוחות). כן, זה הבנאדם שאנשיו מעצבים־מחדש בימים אלה את המשטר של מדינת ישראל. בהצלחה לכולנו.
3/3 הירשמן קרא לו The Perversity Thesis, שבעברית אפשר לכנות "תזת הבומרנג": לא רק שהמחאה הציבורית שלכם תיכשל, אלא שהיא תשיג בדיוק את המטרה ההפוכה! הירשמן הראה איך לאורך מאות שנים הטיעון הזה שימש שליטים באופן מניפולטיבי כדי לרפות את ידיהן של תנועות חברתיות. גם מזה כדאי ללמוד.