לאחרונה יצא לי להעביר לקולגות בארה"ב מצגת על "איך לעבוד עם ישראלים", אחד השקפים שאני הכי אוהב במצגת הוא זה שמסביר איך מציגים פה טיעון.
הוא גם מראה איפה בדיוק מישהו יקטע אותם כי הניח שכבר הבין מה הם ניסו להגיד.
פעם קניתי טבליות למדיח שהיו מקולקלות, איך שפתחתי אחת היא מייד התפוררה לגמרי.
השתמשי בהן ככה מספר שבועות וכל יום כשהעמדתי מדיח מאוד כעסתי על הסופר שמכר לי אותן ורציתי ללכת להתלונן!
עד שיום אחד אישתי ראתה ושאלה אותי למה אני מקלף את הניילון הנמס מהטבליות
פעם כשהיינו זוג צעיר עם תינוק נסענו לבקר את ההורים של אישתי, אחרי ארוחת הערב התארגנו ללכת הביתה, אספנו את כל הציוד ויצאנו.
כשכבר עמדנו מחוץ לדלת הם שאלו אם אנחנו בטוחים שלקחנו הכל, אמרנו שכן הכל פה.
אז הם אמרו ״אנחנו שואלים כי התינוק שלכם עדיין ישן בחדר למעלה״
מעצב באפל: זהו.. סיימנו, הקייס של האירפודס מוכן לייצור המוני!
מנהל מוצר באפל: לא יודע... משהו חסר לי
מעצב: זה נראה מעולה, זה מטעין, זה מגנטי כזה, מה חסר לך?!
מ״מ: אני יודע! תעשה שכשהוא נופל על הרצפה הוא נפתח ומעיף את האוזניות הכי רחוק שאפשר, כל אחת לכיוון אחר
מעצב: אתה גאון
בוקר של מלחמה, מסיע את האמצעי לבית הספר, ברדיו החדשות מתחילות והקריין מדבר על מאורעות הלילה, ניכר שהילד מקשיב בשתיקה לחדשות, מבט מהורהר על פניו.
״אבא?״ הוא שואל
״כן?״ אני עונה וחושב שהנה זה הזמן שלי לזרוח כהורה ולתווך לו את המציאות המורכבת
״למה יש שני בקבוקי קטשופ פתוחים במקרר?״
אני: וואי אני הולך ללמד סטודנטים לעיצוב, הם בטח הכי מעודכנים וטכנולוגיים בעולם, אני הולך לצאת הכי בומר שיש
סטודנטים לעיצוב: אפשר לדבר עם האחראי של האינטרנט? שמתי את הפרויקט שלי בדרייב ועכשיו אני לא מוצא אותו באימייל… מה זה? מישהו יכול לעזור לי עם העכבר?
בדרך חזרה מההפגנה נהג מונית מספר לי שאנשים מקבלים כסף על ההפגנות.
אמרתי לו שבאתי מההפגנה ולא משלמים לי, אמר בלי טיפת ציניות שאולי לא נרשמתי ושלפחות יחזירו לי על המונית.
פעם ראשונה שפגשתי מישהו שלא בהתלהמות ובכעס באמת מאמין שיש איזו ישות שאני יכול לבקש ממנה החזר על המונית להפגנה
המנהל שלי גר בארהב, החוף המערבי.
מדי פעם הוא כותב לי ב10:00 בבוקר שעון ישראל (חצות שלו) אם ״יש לך כמה דק?״
כל פעם מחדש אני תוהה למה מפטרים אותי וכל פעם מחדש יש לו שאלה לא חשובה על משהו שולי
לא, זה לא פוטושופ: זו תמונה רשמית שיצאה מלע"מ (צילום: קובי גדעון).
רק אלוהים יודע כמה שכבות איפור יש על האיש הזה.
ולא, גם עוד אלף שכבות לא יכסו את גודל הכישלון.
פעם עבדתי כברמן במסעדה עמוסה מאוד. שבת בבוקר אנחנו סוחטים 20 ליטר מיץ תפוזים לפני שהמסעדה נפתחת כדי לעמוד בביקוש למיץ תפוזים של שבת בבוקר.
פתאום מגלים שיש בכולו תולעים… מנהל המסעדה שותק לרגע… ולוקח החלטה ״תסננו הכל״.
וככה באותה השבת הגשנו בסעדה מיץ תפוזים ללא פאלפ… וללא תולעים
מחקתי את הציוץ על הקניון, פנו אלי ממשרד יחצ גדול והבהירו את הדברים אז אבהיר שכמובן שזו בדיחה והקניון לא מלבין כספים!
שתפו שיגיע לכל מי שראה את הציוץ המקורי
זכור לי התקציבאי של הקמפיין, שהיה בבית באותו הלילה כי הלך מוקדם, שהסתובב ודרש שיפטרו אותי.
אבל בעיקר זוכר את המנהל שלי שאמר לכולם שהוא (והם) אשמים שהשאירו עובד בשבוע הראשון לסגור את זה לבד ושיסתמו את הפה
גט כתבו שהתחביב של נהג המונית זה ״פיסול אבטיחים״, חשבתי שאמצא נהג ציני שמטריד את האפליקציה ותהייה שיחה מצחיקה, אבל לא, אשכרה הראה לי עשרות תמונות של אבטיחים מגולפים ומפוסלים מהטלפון שלו. איזה מוזר
לפעמים אני עוזר לעובדים שלי לתרגם מיילים ישראלים לאנגלית קורפוראיטית:
Dear Michal
I hope this Twitt finds you well.
It's been a pleasure meeting you in person that other day, and I'm delighted to see you take action and pursue your passions.
>>
המדריך המלא למנהל הבכיר בהייטק - מוזמנים להוסיף עוד בתגובות!
1. אחת לשבוע שלח מייל לפורום גדול בחברה ותעלה בעיה גדולה שחייבים לפתור, אין צורך לפתור אותה, רק להציף
2. בחר לך נושא אחד והקפד להעיר רק לגביו בכל התכתבות או פגישה (אבל מה עם לוקליזציה?), אחד לשבועיים החלף נושא >
ההורים שלנו קראו לנו בשמות שקשורים לאור.
עד גיל מאוחר הייתי בטוח שכל משפחה חייבת לבחור נושא לשמות של הילדים, זוכר ששאלתי את החד החברים ״אבל מה הנושא שלכם?!״
עסקת הרכב הכי טובה שעשינו.
פעם קנינו יונדאי קטן ומתפרק, אחרי בערך שנתיים שהיה אצלינו הוא התחיל להשמיע רעשים ולקרטע והתחלנו לחשוב איך מוכרים אותו במחיר סביר.
קצת אחכ הגיע חורף גשום במיוחד ושתף את רחובות תל אביב, יחד עם האוטו שלנו שטבע, הוכרז כטוטל לוסט וקיבלנו מחיר מחירון מהביטוח
בכיתה יב טסנו למשלחת לארה"ב, 11 תלמידים ומורה. בדרך חזרה היה לנו קונקשן של 10 שעות באמסטרדם ויצאנו לטייל בעיר.
בדרך החוצה משדה התעופה אחד הילדים אמר לאחר שהוא נכנס לשירותים רגע ושיחכו לו, כמובן שהשני שכח מזה באותו הרגע ועלינו על רכבת לעיר.
אחרי שעתיים של טיול בעיר >>
הבוקר הגעתי למפתח מקסים בן 19 שעובד בפרונט.
גרמתי לו בלייב לקחת החלטה ולהתפטר.
הוא שלח הודעה למנהלת שלו עוד כשאני איתו אחרת זה לא היה קורה.
אפשר להישאר במקום שאנחנו לא מגשימים בו את עצמינו עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה... אבל עד מתי???
בסדיר בשבוע לחימה טסנו במסוק שהיה אמור להוריד אותנו 15 קמ מנקודת מארב אליה היינו אומרים ללכת כמה שעות עם ציוד כבד בתנאים קשים.
אחד החבר׳ה שאל את הטייס אם יכול להוריד אותנו בנקודה אחרת (הצביע על נק המארב במפה), הטייס הוריד אותנו שם ובמקום הליכה ישנו בנקיק ליד כדי שלא יראו שהקדמנו
עבר לידינו אבא שניגן במפוחית לבן שלו בזמן שליווה אותו לגן.
אדוני, את חדוות ההורות שלך תעשה בבית, למה בחוץ איפה שכולם רואים? איך אני אמור להסביר לילדים שלי עכשיו שיש הורים שמחים?
מזמין סופ״ש בארץ דרך אירבנב, המארח כותב לי ״בוא נדבר ונסגור את זה מחוץ לאתר״ אמרתי לו שמעדיף דרך אירבנב.
יומיים אחרי זה מגלה שהזמנתי בטעות תאריכים לא נכונים וכבר לא יכול לקבל החזר על פי מדיניות ההחזרים.
מה עשה המארח? החזיר לי את הכסף בכל מקרה! בושה
יום אחד מישהו יצטרך לבדוק את זה שהרבה יותר קל לעוף מבית ספר לעיצוב מאשר מבית ספר לרפואה.
לא מכיר את כל התרופות ואולי תהרוג מטופל מאבחון שגוי? לא נורא גבר, בוא תהייה אורתופד הכל טוב
לא מרווח טיפוגרפיה נכון? אתה בחיים לא תעבוד במקצוע הזה! לך תהיה מלצר בפורט סעיד יא אפס
משתמשי מק, מכירים את הזה שגוררים חלון לצד של המסך וזה עושה לו ״סנאפ״ ומצמיד אותו לחצי מסך ואפשר לסדר את החלונות בנוחות ומהירות?
אה לא? זה כי אתם משתמשים במערכת הפעלה נחותה שלא עושה דברים פשוטים שווינדוס עושה באהלן אהלן בדיפולט.
מצאתי רק אפליקציות בתשלום שעושות את זה, יש המלצות?
בחור ישיבה שלמד חמש שש שנים גמרא כמו שצריך יכול לשבת במעון שעה שעתיים ולהבין בדיוק מה עושה כל כפתור. תוך שבועיים שלוש הוא יטפל בילדים האלה יותר טוב מאלף גננות חילוניות
פתאום מישהו שאל "ראיתם את X?"
לקח לנו עוד דקות ארוכות וחזרה לחנויות שעברנו בהן לבדוק שלא נשאר מאחור כדי להבין שהוא לא נסע איתנו ברכבת לעיר ולמורה המלווה לחזור לשדה התעופה ולמצוא אותו יושב שם על איזו מדרגה ומחכה שיזכרו בו
בשבוע הראשון שלי במשרד פרסום השאירו אותי בחמישי בלילה לבד לסגור קמפיין באנרים. לקמפיין היה לינק ייחודי שמוביל לעמוד הקניה עם כל הפרמטרים למעקב.
כל המנהלים הלכו הביתה, אני סגרתי הכל והלכתי גם.
בראשון בבוקר גילו שאף אחד לא סיפר לי על הלינק ולכן הקמפיין עלה ולא קינוורט כלום >>
מפתח פרונט: אחי צריך לטחון את הקפה לעובי של 7 מיקרון ולוודא שהטמפרטורה בסו-וויד היא בדיוק 70.5 מעלות, אחי. זה חשוב אני איש של דיוק אחי.
גם מפתח פרונט: עשיתי את הריווח בין הכותרת לאייקון על ידי הוספה של רווחים בטקסט זה נראה לי די דומה סך הכל
אחרי שירדתי על האפליקציה של כללית אז צריך גם להגיד -
אתמול ב21:30 לחצתי על הכפתור ״רופא ילדים און-ליין״ תוך 30 שניות (!!!) הייתי עם רופא על הקו בשיחת וידאו, שבדק, המליץ וכתב מרשם.
מרשים!
גיליתי לאחרונה שהגדול (עוד לא בן 13) מתכנת לאנשים מהדיסקורד חלקים במשחקי רובלוקס שלהם בתמורה לכסף של רובלוקס.
אמרתי לו שיוודא שמשלמים לו בסוף, אמר לי ״זה בסדר אבא, אני כולה עושה טוטוריאלים מיוטיוב ולומד בדרך״
הסולידית: כשההוצאות החודשיות יהיו שוות ל3% מתיק ניירות הערך המניב שלכם ללא חישוב דיבידנדים ובניקוי מס במקור תדעו שאתם יכולים לפרוש מהעבודה ולחיות חיים חופשיים.
אני: כשיהיה לי אי במטבח אדע שאני יכול לפרוש מהעבודה ולחיות חיים חופשיים
לפני כמה שנים ישבנו לצהרים במסעדה בהרצליה פיתוח ושאחד מאיתנו אמר למלצר (כששאל) שהפירה שהגיע עם המנה לא טעים
תגובת המלצר הייתה ״כן, הפירה שלנו ידוע כלא טעים״
שיחה עם עובדת שלי.
עובדת: אתה יודע במה אתה ממש ממש טוב?
אני שכבר חושב שהולכת לבוא פה מחמאה על כמה אני מנהל מעולה שעוזר ומרים והכל: במה???
עובדת: בלבחור גיפים, כל גיפ שאתה שולח בקבוצה ממש קולע ומצחיק!
אני: כן… תודה… 🫠
חבר טוב שעובד בחברת הייטק בתל אביב סיפר לי בשבת. בחברה יש כמעט 1000 עובדים. רק הבקאנד עושים און-קול. כל האשכנזים מתל אביב עושים פרונט. שואלים כל היום למה חרדים לא בהייטק. בזמן שהם לא עשו כלום. הם רק מיישירים דיבים. לא באמת מפתחים. לכו תחפשו פראיירים אחרים. אנחנו לא.
סיפור יפה על חבר שלפני המון שנים נפגש בבית קפה עם אקסית שרצתה לחדש את הקשר והוא אמר לה שהוא לא בעניין, היא התחילה לבכות עם הראש על השולחן וכל יושבי בית הקפה צפו במתרחש והתלחששו לעצמם שהוא בטח דוש מגעיל.
שילם את החשבון וקמו לצאת, הוא הולך החוצה מלווה במבטים של כולם ופתאום >>