@LiorKenan למיטב זכרוני, היועמ"שית משקרת כשהיא טוענת שנתניהו אישר הקמת ועדה ממלכתית דווקא @avishaigrinzai עמד על כך בהרחבה בעבר

⚠️אזהרת פוסט ארוך מאוד על עמדת היועמ״שית סביב ועדת חקירה: היועמ״שית במכתב החסוי לנתניהו אמרה שכדי להתמודד עם בית הדין הפלילי בהאג, צריך להקים דווקא ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את עמידת ישראל בכללי המשפט הבינלאומי במלחמה. ואז במהלך מתוחכם ומפולפל, ולדעתי פוליטי ואפילו ציני, היא מחברת בין הוועדה הזו לבין הצורך להקים דווקא ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את מחדלי השבעה באוקטובר, ושזה לא סביר ששתי ועדות שונות יעסקו בסוגיות של המלחמה, וכותבת שזה שההקמה צריכה להיעשות בדחיפות. אני שם בצד את הוועדה שתבחן את המחדלים. הטיעון של נתניהו הוא שאין מקום להקים ועדה כזו תוך כדי ניהול המלחמה, ושהסוגיה הזו תצטרך להמתין לסיומה. מבחינת היועצת זו עמדה בלתי סבירה באופן קיצוני. זה אבסורד שהיועצת מצד אחד מגבה את העמדה של צה״ל והשב״כ לא לשתף פעולה עם ביקורת של מבקר המדינה, למרות שהסמכות להחליט היא של מבקר המדינה על פי חוק היסוד, בטענה שכל עיסוק בביקורת כעת בזמן הלחימה יפגע בקשב של המפקדים. צה״ל והשב״כ לא הסכימו לתת שום מועד לתחילת הביקורת, למרות שכבר חלפה שנה מאז פרוץ המלחמה, ולמרות שכאמור הסמכות בכלל לא שלהם כגוף מבוקר אלא של מבקר המדינה. למרות זאת היועמ״שית גיבתה את הצעד הזה שמונע כל ביקורת על צה״ל והשב״כ עד להודעה חדשה, וביקשה מבג״ץ שיוציא צו נגד מבקר המדינה. במקביל, היא דורשת מנתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית, למרות שאין עליו חובה כזו על פי חוק, וזו סמכות שהיא רשות. לטענתה, זה בלתי סביר באופן קיצוני לא להקים ועדת חקירה, ומכיוון שיש דחיפות להקים ועדה על ההיבטים הבינלאומיים - צריך כבר עכשיו להקים ועדת חקירה ממלכתית על הכל, ותינתן קדימות מבחינת הזמנים לענייני המשפט הבינלאומי. הסתירה פה בולטת. אבל הבעיה עמוקה מכך. בנוגע להיבטי המשפט הבינלאומי, נתניהו הציע להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט שכל חבריה ימונו תוך היוועצות עם היועמ״שית. נתניהו הציע שיצורפו לועדה משקיפים בינלאומיים רציניים, כדי שיהיה ברור שזו ועדה עם אינטגריטי ולא ״ועדה מטעם״. בהרב מיארה השיבה שהוועדה הזו לא תועיל לנו מול הICC, ויש הכרח להקים דווקא ועדת חקירה ממל��תית. בכך היא בעצמה גורמת שאכן לא יתייחסו לוועדה הזו. לפני מספר שבועות ראיינתי את עו״ד יוסי בנקל, הוא הציע להקים בדיוק את הוועדה שהציע נתניהו. לבנקל יש קילומטרז׳ מכובד בנושאי ועדות חקירה. בתחילת השבוע (הראיון עלה לאוויר היום) ראיינתי את פרופ׳ עמיחי כהן, מומחה רציני למשפט בינלאומי שגם הגיש עמדה לICC נגד בקשת התובע קארים חאן. גם כהן הציע (מבלי לדעת שנתניהו הציע הצעה זהה) להקים ועדת בדיקה ממשלתית רצינית בראשות שופט עם משקיפים בינלאומיים, כדי להתמודד עם הטענות בהאג נגד ישראל. לדבריו, לא חובה להקים דווקא ועדת חקירה ממלכתית. אבל היועצת מתעקשת דווקא על ועדת חקירה ממלכתית. מאוד יכול להיות שיש לנתניהו שיקולים פוליטיים באי הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני יוצא מנקודת הנחה שזה העניין. אבל הוא פוליטיקאי, ולצערנו פוליטיקאים שוקלים גם שיקולים פוליטיים. גלי בהרב מיארה היא אשת מקצוע. בניגוד אליו, יש לה את הלוקסוס לשקול אך ורק שיקולים מקצועיים ולהתנהל בענייניות מוחלטת, גם אם הגורם לו היא מייעצת לא בהכרח מתנהל בענייניות דומה. היא לא צריכה להיבחר שוב. מבאס לראות שהיא מערבבת בין השיקולים, ובכך בסופו של דבר פוגעת באינטרסים של מדינת ישראל. אם נתניהו וגלנט מסכימים על מנגנון מסוים ומבחינת נתניהו האופציה האחרת לא רלוונטית, והמנגנון המוסכם זוכה לתמיכה של משפטנים רציניים מאוד, והממשלה גיששה מול גורמי ממשל אמריקאים שאמרו שמבחינתם המנגנון הזה מספק אותם - היועמ״שית לא אמורה לסנדל את המהלך ולפגוע בלגיטימיות שלו, אלא לעזור לו לקרום עור וגידים. את המחיר, בסופו של דבר, כולנו נשלם.

פרופסור דותן בגילוי לב ביחס לבגץ הסבירות. אמל"ק: אם אני נגד הממשלה, אז מותר למעוך את הכרעת הבוחר. "אם צריך לבחור בין ממלכת הכזב של ברק לבין ממלכת הטרור של בנגביר אני נשאר עם האפשרות הראשונה... ביהמ"ש אמר פה אמירה פוליטית... האם מבחינה משפטית דעת הרוב מחזיקה מים? התשובה היא לא"