והרי הודעה.
אחרי חודשים ארוכים של עבודה והכנות, האתר החדש של הסטודיו שלי עלה לאוויר!
לבד מהעובדה שמדובר באתר מהמם, אני בעצם יוצא היום "לשוק" ומציע את עצמי כמעצב פנים מקצועי, איכותי וייחודי עם תשוקה לעיצוב יפה, לתכנון חכם וללקוחות מרוצים:
לטובת הקורא
@yairlapid
-
אני הומו, הצבעתי מרצ ואני נותן לך אור ירוק מלא לסכם סיכומים מול כל מי שצריך ובכל נושא שהוא (כולל חופש הצבעה בענייני להט"ב), העיקר להעיף את נתניהו.
המטרה מקדשת כאן את האמצעים.
אחרי שיעוף, נחשב מסלול מחדש.
שיהיה חג חירות שמח.
תובנה, ולא מעניין אותי אם היא פופולרית או לא:
ההפגנות גמרו להזיז למישהו.
הנאומים לא מזיזים לאיש.
בזבוז זמן מוחלט.
2 הדברים שצריכים לקרות עכשיו:
1. השבתה מוחלטת של המשק.
2. מצור של עשרות אלפי אנשים על הכנסת.
3 ימים כאלו והמערכת הפוליטית המנוונת והחולה תתחיל סוף סוף להגיב.
אז אני מבין שהבנזוג של אמיר אוחנה, זה שהצהיר שהמאבק נגמר, לא יגיע לאירוע בכנסת כי החליטו, בניגוד לנוהג, לא להזמין בני זוג של סממני שלטון כדי שהבנזוג של אמיר אוחנה, זה שהצהיר שהמאבק נגמר, לא יגיע...
זמנים מופלאים לחיות בהם.
היום לפני 20 שנה פגשתי בחור ביישן, חתיך וטוב לב שהושיט לי יד ומאז לא עזב.
הוא בשבילי בית, הוא בשבילי שיר.
הוא ריח התלם, השמש בראי השלולית, האור בשולי הענן.
הוא הכוכב בסער.
זכיתי.
❤🏳️🌈
בריוני מקלדת ובוטים לא מזיזים לי, אבל לראות ברחוב בלב תל אביב בחור לובש חולצת "שמאלנים בוגדים" וחובש כובע עם האגרוף של כהנא בלי בושה או פחד זה הרבה יותר מטריד בעייני.
גבר באמצע הבוקר, גבר בלב חייו, עומד ומכין בלינצ'סים בהכנה מדוקדקת, סיזיפית ומתישה, רק כדי ששני הילדים שלו, עבורם עמל וטרח, ישנאו את זה ויבקשו טוסט עם ריבה במקום.
טעות.
כח צביקה הוא גיבור ישראל, בעל עיטור הגבורה ממלחמת יום כיפור, בן לניצולי שואה שבחיים לא היה משתף פעולה עם לאומנים גזענים שכל פועלם הוא להחריב את מה שלמענו לחם.
עובדת חרדית בצוות שלי לא מצליחה להבין איך אני בכלל שוקל להצביע מרצ.
מה שלא אמרתי- זכויות אדם, תהליך מדיני, חינוך- לא דיבר אליה. האסימון נפל לה כשאמרתי לה "תביני, אני חי עם יד על הדרכון. לא מייאוש, אלא מפחד שיום אחד יגידו לי שהבן שלי הוא בכלל לא שלי ושהמשפחה שלי לא חוקית!" השתתקה.
היום לפני 18 שנה הכרתי את הבחור הביישן והמהמם, החכם, השקול, המאזן והמאפס, המצפן שלי, קול ההגיון לשגעון שלי, האוהב והאהוב, החתיך שהשנים עושות לו רק טוב, הצעיר לנצח, אבי ילדיי, החבר הכי טוב שלי, העוטף והמגן.
איך זכיתי.
🌻❤
יש לי שני אנשי שנה.
שניהם הגיעו מה"שוליים" ונכנסו אל ובמיינסטרים, הראו לכולנו שאפשר וצריך לחשוב אחרת, להביט לאמת בעינים ותמיד תמיד להיות אופטימיים.
@LittleMoiz
@freyisrael1
אתם גיבורי השנה החולפת שלי.
תודה על מה שאתם.
שלא תתעייפו לנו, שרק תמשיכו ושתהיה לכם שנה טובה מאוד.
זמן טוב להיפרד.
בעוד כמה ימים אסגור יוזר.
יש כאן לא מעט יופי, אבל לא הצלחתי להפריד בין הטוב לרע ולרעיל שפה ולייצר לעצמי פיד נקי.
אפשר יהיה למצוא אותי במדיות חברתיות אחרות שבהן יש איזשהו ניטור רעלנים ושהמיליארדר שעומד מאחוריהן הוא לא בן *ונה נ*צי.
ועוד דבר: אנחנו ננצח 🇮🇱💪
במצעד השנה, יותר מבשנים קודמות, צדו את עיני המון משפחות גאות עם ילדים. זו תשובתנו לכל הרשעים, החשוכות והמלעיזים.ות:
אנחנו כאן ואנחנו לא הולכים לשום מקום.
בברכה, הורה 1 והורה 2.
ב 2015 הרעיד רעש אדמה מטורף את נפאל וסביבותיה. יערי נולד 24 שעות לפני רעידת האדמה, בלידה מוקדמת, ואנחנו היינו במונית בדרך לראות אותו לראשונה כשהאדמה רעדה. כשהגענו לבית החולים הוא היה עטוף בידיים של אחות מבוהלת שפונתה, יחד עם כל ביה"ח, לחניון החיצוני.
שיחלצו אתכם ממש בקרוב". זה לא הרגיע אותי בזמן אמת, אבל היום, כשאני רואה את הסרטונים של אנשי משרד החוץ ממעברי הגבול באוקראינה או של ישראלים שמרימים שלטי IL בתחנות הביקורת, אני שוב יודע כמה היא צדקה.
כל הכבוד
@yairlapid
כל הכבוד
@IsraelMFA
כל הכבוד לכם, ותודה רבה!
אולי אתחרט על הציוץ הזה, אבל שואל ברצינות: מה רוצים מאלדד יניב? איך הפכו אותו למכחיש קורונה? כי מה? כי הוא טוען שמשרד הבריאות צריך להחליף פרדיגמה? כי הוא טוען שהאולפנים מוטים לכיוון אחד ברור? מה רע בזה? ואם זה לא רע, מה אני מפספס כאן?
אנחנו מגדלים אותם להיות חברים טובים, למרות פער השנים, כי הם יהיו אחד בשביל השני גם אחרי שאנחנו כבר לא נהיה.
לא תמיד זה עובד לנו, אבל כשכן- אלו הרגעים הנפלאים ביותר שיש.
מישהו, איכשהו, צריך להוקיר בדרך כלשהי את
@LittleMoiz
על עבודה מדהימה וחשובה שעשה לאורך השנתיים האחרונות. לצד זאת, חייב לומר שאני לא מסוגל יותר להכיל יותר את ההתעסקות הבלתי פוסקת בנתונים. עייפתי. אני מרגיש שזה מכניס אותי לסחרור, ואולי עדיף לי בלי.
לחיות לצד הקורונה. לא בתוכה.
הרכבת יצאה מהתחנה.
היציאה של שרקי מהארון בועטת בחזרה לחורים שלהם כל מיני חשוכות וחשוכים, אנשים איומים שמבקשים להחזיר אותנו אחורה מאות בשנים.
שרקי מפיץ היום אור כל כך גדול, וזה כל כך מרגש אותי.
ואם יש משהו שהייתי רוצה להעביר לילדים שלי, זה בדיוק את זה: תמצאו את הסנטר של עצמכם ותלכו איתו עד הסוף. תהיו נאמנים לעצמכם, אל תיסחפו בזרם, גם כשזה הכי קל. סורו מרע, עשו טוב. לעצמכם ולסביבתכם.
בקשו שלום בקרבכם קודם כל. שם תמצאו אושר.
תודה, ירדנה ❤
כשאתם דיברתם על האפשרות שאולי יהיה סגר וכשנגמרו פה ניירות הטואלט בסופרים, אנחנו היינו בחדר לידה בבית חולים קטן אי שם באינדיאנה, ארה"ב, וקיבלנו מתנה ששינתה את חיינו 🦁
אתמול בערב, כשחיכיתי לאוטובוס, עבר לידי בחור שנראה היה לי מוכר. קראתי בשמו. הוא נעצר. פשוט הרגשתי צורך לומר לו תודה. על הכל. הוא השיב בחיוך והמשיך בדרכו.
זו הזדמנות נוספת להגיד ל
@harnevo
שמה שהוא וצוות
@YallaTikva
עושים זו מלאכת קודש, ומגיעה להם תודה ענקית וכל הכבוד 💪🏼
יש איזו עורכת דין שכולם עכשיו אוהבים לשנוא ודווקא אליה לבי יוצא. הציוצים והפוסטים שלה מלפני נגיד שנה (פלוס) לעומת הפסבדו-פרובוקציה שהיא מנסה לעשות עם הציוצים המאוחרים יותר שלה רק מעוררים את רחמיי כי היא כנראה כל כך נואשת לתשומת לב. או לכסף. או לשניהם.
אולי הציוץ הכי אישי שלי עד היום.
אני יושב מתחת למעונות, צופה אל אילון ואל גוש דן, מזיע את עצמי אחרי 2 בירות (שונא בירות. נגיע לזה) והופעה אחת אדירה של ירדנה ארזי שאירחה את לאה ורותי לרגל 50 שנה לשוקולד מנטה מסטיק.
קניתי כרטיס ברגע האחרון ובגלל שלא מצאנו סידור לילדים, הבנזוג
אני יודע שזה דיון שלם ואני אומר בכנות- אין לי תשובה חד משמעית, אבל אם מוציאים שופר ו/או תומך הפיכה מהארון כדי לחשוף את צביעותו ולפגוע לו במוטיבציה להמשיך ללבות אש- תירוץ ה"יש לו ילדים ומשפחה" אינו קביל.
גם לנו יש, והם סובלים. מאוד.
זה מאחורינו. עוד טיול שתוכנן עבור הילדים עבר בהצלחה. בהצלחה, כי "הילדים נהנו". כמו שכתב
@lo_greisas
. הילדים נהנו. הם ורק הם. ואני לא בטוח שנהנו, כמו שזו הייתה עבורם חוויה שתיזכר (ליערי, בוודאות. גורן עוד קטן). לא אדבר בשם הבנזוג, אבל אני לא נהניתי. היו רגעים כיפים ונעימים, אבל
הדיווחים של דפנה ליאל באולפן שישי הם הלבנה מוחלטת של משטר דיקטטורי.
איך בחורה אינטליגנטית, בת לשני הורים ליברליים עם תודעה דמוקרטית אולי הכי עמוקה שיש, מגיעה למקומות אפלים כאלה? בשם מה?
לא מצליח להבין את זה.
גורן בן שנה.
זו הייתה שנה מטורפת שאתגרה את כל הנחות היסוד שלי כאדם וכאבא, אבל הילד הקטן והמתוק הזה ידע תמיד להחזיר אותי לנקודת המרכז שלי ולהזכיר לי מה באמת חשוב בחיים.
הלוואי שהעולם אליו יגדל יהיה טוב יותר. אני אשתדל לעשות כל מה שביכולתי שככה יהיה.
❤🌈
למה אין מליון איש ברחובות?
1. כי חלקנו לא הצלחנו עוד להסדיר נשימה מאז ה 7.10.
2. כי היינו 9 חודשים ברחובות ולמרות ההישגים- ממשלת החורבן עדיין שולטת.
אבל בעיקר-
3. כי אנחנו מרגישים שאנחנו שוב ושוב מרימים את הכדור אבל אין שם אף אחד שינחית אותו. וזה אולי הדבר הכי מייאש.
אני לא טיפוס לוחמני. כל השנים נמנעתי מלהגיע להפגנות או אפילו לעצרות תמיכה. אבל מגיע רגע שאתה פשוט לא יכול לעמוד עוד מנגד. מחר עולה לבלפור, לראשונה, כדי לתרום את חלקי המאוד צנוע במאבק הכי צודק שהיה כאן מעולם.
אז
@oferkeidar
המהמם ואני נפגשנו לאחה"צ של צילומים במסגרת העבודה המשותפת שלנו על האתר שלי.
זה לא היה קל אבל יצאו תמונות מעולות.
ובכלל- הייתה חוויה מהממת.
ביום שני אני מתחיל קורס של "מעוף" (משרד הכלכלה). מטרת הקורס היא לתת ליזמים חדשים כלים בסיסיים לבניית העסק שלהם.
הכי יציאה מאיזור הנוחות שלי.
קצת גאה בעצמי על זה.
אחרי ציוץ פוליטי שהפך ויראלי רואה צורך להדגיש את מה שחשבתי שהוא מובן מאליו:
האידאולוגיה של נתניהו היא נתניהו. לא ימין, לא לאומי ולא בטיח.
ובאידאולוגיה האנטי דמוקרטית הזו חייבים להלחם. איך? רק אם קודם כל מוציאים את האיש ומשפחתו מבלפור. אחרי זה אפשר להתפנות לכל השאר. קפיש?
אחת הנשים מהמשלחת האמריקאית עמדה לא רחוק מאיתנו. ניגשתי אליה והצגתי את עצמי. סיפרתי לה בדמעות שאנחנו עם פג בן 24 שעות ושאנחנו חייבים את עזרתם המיידית, ביצירת קשר עם השגרירות שלנו. ואז היא אמרה לי משפט שלא אשכח: "אני אשמח לעזור לכם ככל שאני יכולה, אבל אתם ישראלים, אז תהיה בטוח
השובניזם והמיליטריזם שלה. גם הנופים ושמורות הטבע והטיולים שלה והפנאי שבה קשוחים. אז הילדים נהנו וצברנו חוויות מהסוג שנזכרים בהן בארוחות משפחתיות גם 30 שנה קדימה, אבל הטעם מר. במיוחד אם מביטים 30 שנה קדימה, ככל שדבר כזה אפשרי במדינה מוטרפת כמו ישראל.
אני חושב על זה שבני הערובה האמיתיים של הסגר הזה הם הילדים. חסרי אונים וחסרי כל יכולת להתמודד, אחרי שנה פסיכית שהוציאה אותם ואת ההורים שלהם מאיפוס, הם נדרשים שוב לחזור ולהיות כלואים בבתים. בלי מסגרת ובלי חברים ועם פחדים וחרדות שמקורם במציאות הזויה ובקבלת החלטות זדונית
"מעט מצבע שתי עיניו אטול
ובמכחול
אוסיף עוד יופי אל הים"
הילד המופלא הזה חוגג היום יום הולדת 9.
כשהוא הגיע, זוכרים עוקביי וחבריי והתיקים, זזו ההרים ורגש העולם.
ויחד איתו נולדו חרדה קיומית ואהבת אין קץ ופחד ושמחה וטוב ואור והחובה "לעבוד כדי להפוך את עולמנו זה שיהא ראוי לילדיו"
הבוקר יצאנו למסע ארוך שאמור לקחת כמה שנים. סוף המסע לא יגיע בבום גדול, לא בקרנבל ולא בפסטיבל. בסוף הדרך צפוי אקט קטן וסמלי אבל מגה משמעותי.
תחזיקו אצבעות.
כבר לילה.
מחר בבוקר אקום ליום עבודה אחרון בתאגיד, אחרי שמונה שנים וחצי. "כאילו אדישה אבל בעצם לא נושמת", אז בינתים מתאמן בשרטוטי פרספקטיבה, וגם העוגה כבר במקרר ונראית הרבה יותר מבטיחה.
הרבה מחשבות. הרבה לעכל. הרבה להתכונן אליו.
מקלחת ולישון, נראה לי.
כשהגענו אליו והתאחדנו איתו לראשונה הבנו שאנחנו בעיצומה של סאגה שלא ברור אם, איך ומתי היא תסתיים. היה לנו ברור שאנחנו במלחמה על החיים שלו ושלנו. עשינו כל מה שעלה בדעתנו, בתנאים כמעט בלתי אפשריים, ליצור קשר עם הארץ, עם השגרירות בקטמנדו, עם ישראלים אחרים, עם התקשורת. היה לנו ברור
היה לי ברור שכל "זר" שנכנס לחניון אני עט עליו. שואל מאיפה, מיהו, מה תפקידו, והאם הוא יכול לעזור לנו להעביר מסרים לשגרירות. במיוחד זכורה לי משלחת מהשגרירות האמריקאית. הם הגיעו כדי לחפש אזרחים אמריקאים מבין "שוכני" בית החולים שהיה פרוש כולו בחניון.
מחר, 9/9, 12 שבועות בדיוק לפני יום הולדת 40, אני מתחיל תהליך טורבו חזרה לכושר ותזונה בריאה ומאוזנת כדי להגיע הכי חטוב שאפשר ל 2/12.
קל זה לא יהיה, אבל הבית מגוייס והמוטיבציה בשמים.
וכרגיל, בשביל טוויטר ישראל ההחלטה של ה FDA היא או שחור או לבן.
נצחון או הפסד.
כאילו אין בעולם מורכבויות, אין פשרות, אין תהליכים ארוכי טווח.
איך אתם לא מעייפים את עצמכם?!
דורית צמרת שכתבה את "החיטה צומחת שוב", בת בית השיטה, נפטרה.
לא הכרתי אותה באופן אישי, אבל מי שכותבת על שדות שפוכים מאופק עד סף ועל חרובים ועל זית ועל גלבוע, לא יכולה להיות אלא אישה נאצלת ויפה.
יהי זכרה ברוך.
בדרכי לחברים בשכונה הערב מצאתי את עצמי פעמיים עוצר או יורד מהמדרכה במכוון כדי לנסות ולהפחית את החששות שאולי יש לנשים שהלכו לפניי מכך שגבר צעיר הולך אחריהן
אני שמח שכולם מבינים עכשיו שנשים קיבוצניקיות חכמות וחזקות כמו יפה אדר, נשים שיצוקות מפלדה, הן החומר ממנו בנו פה את המדינה.
למה אני שמח? כי כשאני אמרתי את זה לפני כמה וכמה שנים, הרבה לפני האב"חיה, יצא.ה עליי ב 400 קמ"ש צייצן.ית צמרת שכולכם נורא אוהבים. אני לא שוכח, נשמה. לא שוכח.
אתמול חגגנו להורים של הבנזוג 60 (!!) שנות נישואין בארוחת צהרים (אצלם בבית, אבל בהפתעה) עם נכדים וברכות ושמחה. מחווה קטנה ופשוטה, אבל מאוד מרגשת מבחינתם. אחה"צ, כשהלכנו, אמא של הבנזוג אמרה עם חצי דמעה בעין שהיא מבינה כמה הם עשו טוב ונכון בגידול הילדים. קצת בכיתי בתוך תוכי.
היום איחלתי חג שמח למוכרת ערבייה עם כיסוי ראש בסופר יודה ונפתחו לה העיניים בפליאה ושמחה, ובקידת ראש היא הודתה לי.
רוצים לרפא ולבנות מחדש? תתחילו בלראות גם את מי שהוא לא אתם.
עכשיו כבר מותר לספר:
ביום חמישי טסתי לפרנקפורט להשתתף בחתונת חברי הטוב כאח לי, מבלי שהוא יודע שאני מגיע.
הייתה חתונה יפהפייה והזוג המאושר חמוד להפליא.
גם החופשה וגם החתונה עושים לי טוב בנשמה, אחרי חודשים של שחור.
❤
שאנחנו חייבים שכולם יידעו שאנחנו תקועים מחוץ לבית החולים עם פג בן 24 שעות שחייב השגחה רפואית וטיפול צמוד ותנאי פגיה. שלא ישכחו לחלץ אותנו. המשפחות והחברים שלנו עשו כל מה שיכלו לעשות כדי לעזור לנו, אבל ממרחק אלפי ק"מ. מדי פעם נכנסה למתחם החניון משלחת של זרים. לא היה קשה לזהות.
לראשונה זה חודשים אני על אוטובוס למרכז תל אביב.
בתיק- במבה, כי לא הספקתי להכין כלום, ובקבוק מים, מחברת קטנה ועט.
מת מהתרגשות.
בואו, הולכים ללמוד עיצוב פנים!
מה שיפה במשחקים האולימפיים זה שעולה מין לינוי אשרם כזו או ארטם דולגופיאט כזה, שבקצה הציפורן שלהם יש יותר עוצמה, נחישות ומוטיבציה מלקבוצת כדורגל שלמה בליגת העל* הישראלית ומראים לכולנו איך בעבודה קשה ובתנאים מחתרתיים, בצנעה ובלי רהב ושחץ ושופוני ופוזות, קוטפים תהילה.
*על עאלק
ביום חמישי התפטרתי, אבל רק היום הודעתי לכל הקולגות והעובדים.
מסתבר שיש קומץ של אנשים טובים מאוד מאוד שנכנסתי להם ללב והשפעתי עליהם לטובה.
זו ברכה גדולה עבורי.
והנה, רגע לפני יומולדת 41, אני בהופעה שלה. אני, היא והשירים, ואני שר ורוקד איתה ומתמזג עם מי שהיא בשבילי ומה שאני איתה. זו לא אופנה חולפת. זה לא היסחפות בזרם. זה לא "כי זה מגניב" או כי זה מה שייתן לי תוקף חברתי. זה אני, נאמן לעצמי, הכי אותנטי שאני יכול, וזה הכי מהמם שיכול להיות.
אם לא במודע, צובטת לי את הלב.
אחרי שכתבתי לא נשמעו עוד תגובות עליהום, אלא להיפך. גם בקבוצה וגם ישירות אליי לפרטי.
לא אתן יד לעליהום על המחנכת
ולא אתן שיקטינו או יהפכו את יערי (או את גורן) לחריגים.
בשום אופן לא!