עד שיחליטו לחקור את פרשת קטאר הם יתאמו עדויות, יגרסו מסמכים ויחדשו את המלחמה.

קו ישר מחבר אצל יאיר גולן בין נאום התהליכים, הכניסה ליאריס ב-7.10 בבוקר אל שדות הקטל, והדרישה שלו עכשיו לפתוח חקירת שב״כ של כלל לשכת רה״מ כדי להבין את עומק החדירה של מדינה זרה למרכז העצבים של ישראל: הוא לא רואה אף אחד מסנטימטר והוא לא עושה חישובי מנדטים כמו שני האפסים מהאופוזיציה

אני מזמין את נתניהו לבוא יחד איתי לחקירה על מה עשה כל אחד מאיתנו בשבעה באוקטובר.

אין מרים אדלסון ווי טראסט, זה או היא או חזרה לגיהינום / אורי משגב, הארץ זוהי אזעקת אמת. צבא הסדיר והמילואים בגיוס כללי. הכיוון: עזה. אני מקבל בפרטי עוד ועוד הודעות מחיילים ומשפחותיהם. נתניהו נחוש לחדש את המלחמה ולהקריס את עסקת החטופים והפסקת האש. ייתכן שבשעה שאתם קוראים את השורות האלו זה כבר קורה. טראמפ הציע, או שוכנע, "לפתוח את שערי הגיהינום". מרים אדלסון הניעה שוב את המטוס הפרטי והמריאה אתמול לוושינגטון כדי לשכנע אותו לעצור רגע לפני התהום. תתרגלו לזה: מרים אדלסון, ישראלית־אמריקאית, אלמנתו של שלדון אדלסון, טייקון ההימורים ומייסד "ישראל היום", היא מי שעומדת כיום בין הקרבת החטופים והחללים הבאים על מזבח שרידות ממשלת נתניהו לבין השפיות. מרים אדלסון. לא הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, לא ראש השב"כ המוכפש רונן בר, לא המל"ל, לא בג"ץ, לא הליכוד, לא האופוזיציה, לא העיתונות. אין מרים ווי טראסט. זה או היא, או כניסה מחודשת לגיהינום. הכל קרס. אין שומרי סף. אין איזונים ובלמים. אין קבינט, אין ממשלה, אין כלום. נתניהו הבין שחזרת החטופים רעה לו. נגמרו התצפיתניות החייכניות ואמילי דמארי עם סימון הניצחון של האצבעות הקטועות. מעכשיו זה מוזלמנים שחזרו מאושוויץ שבחאן יונס. וגופות. עשרות גופות. הוא לא רוצה את זה. אין לו מה להרוויח מזה, רק להפסיד. הפסקת המלחמה מערערת לו את הבייס הימני של אוכלי המוות. כל שלד אנושי שחוזר בחיים מבהיר את עומק ההפקרה וחרטוטי "הניצחון המוחלט". אז למה שימשיך בזה, בסוף עוד ידרשו פה ועדת חקירה ממלכתית. באסון מירון נהרגו 45 ישראלים, והוקמה ועדה. באסון 7 באוקטובר נהרגו כבר אלפיים ונחטפו. חייבים "וועדה פריטטית", שתורכב לפי מפתח קואליציה־אופוזיציה, ו"תשקף" את "רצון העם". ועד אז נתניהו נחוש לחדש את המלחמה. כולם מדברים על החטופים שיוקרבו — וראוי לדבר עליהם, ומובן, וחיוני. כי יש להם שמות, ופנים, או לפחות מה נשאר מהם. אבל מה לגבי החיילים שייהרגו במסגרת הכיבוש מחדש של רצועת עזה, אחרי שציר נצרים פונה וצפון הרצועה אוכלסה מחדש במאות אלפי פלסטינים ובהם גם נערים מגויסי חמאס חדשים, שאין להם שום דבר להפסיד חוץ מ–50 דולר שכר חודשי וטיפת גאווה וכבוד עצמי? לא, אני שואל אתכם ברצינות, מה עם החיילים שלנו שימותו לשווא? איך קוראים להם? איך הם נראים? תיכף נראה תמונות שלהם בעיתונים ובאתרים. ספוילר: הם צעירים, יפים, מחייכים. בסוף הם יהפכו לסטיקר. ידביקו אותם בתחנות רכבת, עם ציטוט של משפט חיובי וכללי על החיים שכמעט לא הספיקו לחיות. על מה ולמה? אנחנו הולכים כצאן לטבח לעוד סיבוב של מלחמת נתניהו. כלום לא יושג בה. כלום. מה שהיה הוא שיהיה. עזה לא תהפוך לריביירה. הפלסטינים לא ייעלמו ממנה. עוד רבבות מהם ייהרגו, ועוד עשרות או מאות של חיילים שלנו. והחטופים. ומה שהיה הוא שיהיה. גם בגדה המערבית אגב. הנה עוד ספוילר: גם משם הפלסטינים לא ייעלמו. וגם שם ימשיך ההרג ההדדי. הרבה להם, קצת לנו. עד שיוחלט להסתכל למציאות בעיניים. אגב, גם אחרי ההסתכלות כנראה ימשיכו למות כאן. משני העמים. אבל לפחות בלי הזיות על ריביירה וטרנספר שרוקמים זקנים פסיכופתים עם שיער צבוע ושכבות מייק־אפ משני עברי האוקיינוס. אני קורא לכל ישראלי וישראלית באשר הם, מהרמטכ"ל וראש השב"כ והיועמ"שית ועד לאזרח והאזרחית מהשורה, להתנגד בכל דרך לגיטימית העומדת לרשותם כדי לעצור את הטירוף הזה.