ממשלת ישראל הנכבדה – הגיע הזמן להנחית את המכה השלישית (פיטורי היועמ"שית). תקצר כאן היריעה לפרוס את כל חטאיה של הגברת. רק נזכיר את האכיפה הבררנית, את יחסי התן וקח לכאורה עם עורכי הדין שיצגו את בנה בפרשת גניבת האפוד על ידי בנה, את רמתה המקצועית הנמוכה (גרוניס צדק), את השימוש המופרע במונח "מניעה משפטית", את שיתוף הפעולה שלה עם הקפלניסטים, את עובדת היותה נציגת האופוזיציה בממשלה, וכך הלאה והלאה והרשימה עוד ארוכה. אכן יתכן שגרוניס, יו"ר ועדת האיתור, לא יסכים להדחה (למרות שסבר שהיא איננה ראויה לתפקיד). כי גם גרוניס הוא חלק מהסיסטם (אתמול הוא גיבה את היועמ"שית בנושא רואי כחלון ופעל על פי הנחיותיה). יתכן גם שהועדה לא תמליץ על הדחתה. אבל הסמכות היא של הממשלה להדיח, ואתם אינכם כבולים בהמלצת הועדה. כי נקעה נפשו של עם ישראל מהגברת היהירה, החצופה, הפוליטית, ששומרת על "שלטון החוק" רק כשהוא נוח לה, ומתעלמת ממנו לגמרי כשהוא לא נוח לה פוליטית. אתם חייבים את זה לעם ישראל. וגם אם הועדה לא תמליץ – פטרו! וגם אם בג"ץ יפסול – פטרו שוב על בסיס עילה אחרת. ושוב ושוב ושוב. עד שהגברת תשחרר אותנו ממנה. כי הגיע הזמן לשים קץ לדיכוי האנטי דמוקרטי במדינת ישראל.

@talia_einhorn @DoronLavi3 זה יהיה חלק ממתווה שני השלישים. שיסגור את המפעל החוקתי לפי מגילת העצמאות

@avishai_matia מי זה?

@EdelsteinNachum תשאל את עצמך מה קרה ליוריסטוקרטיה בשנתיים האחרונות. טרללת מוחלטת. ואל תהיה אדיוט - הקמת בית משפט חוקתי כמו בגרמניה שנבחר ברוב שני שלישים מהכנסת זה בדיוק מה שרצית במתווה שני השלישים. מה זה קשור להונגריה? התאדה לך המוח…

@ShafferYehuda יהודה, עשה טובה לעם ישראל ושחרר אותנו מהשפרורים שלך. אתה דובר של מערכת רקובה. לא ניתן להציל את המוסד הזה. צריך רה סטרט

@BarakZehavi צודק. זה התהפך בהדבקה

עורך דין בשירות המדינה שטוען טענה כל כך מטומטמת צריך להיות מפוטר.

עשר המכות מעבר לים עשר המכות שינחתו על היוריסטוקרטיה הישראלית ויכריעו אותה סופית הן כאין וכאפס לעומת המכות האדירות שטראמפ מנחית על הדיפ סטייט האמריקאי. הדיפ סטייט האמריקאי the administrative state נולד במהפכת הניו דיל של רוזוולט בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים. הרעיון המארגן היה הגיוני: שוק ללא בקרות יקרוס; הבורסה קרסה ב 1929 וצריך מדינה מינהלית שתפקח עליו. הבעיה היא שעם הזמן המדינה המינהלית הפכה להיות הדרך של הדמוקרטים להמשיך לשלוט גם כאשר הם מפסידים בבחירות (נשמע מוכר?). וחמור מזה: הדיפ סטייט היה דרך לייצר ג'ובים וטובות הנאה לדמוקרטים ולבני בריתם – ארגוני הווק והשמאל הרדיקלי בארצות הברית ומעבר לים - גם כשהדמוקרטים הפסידו בבחירות. ה USAid היא דוגמא טובה לכך. הסוכנות הזו הפכה להיות כר פורה להעברת כספים לארגוני שמאל רדיקלי ברחבי העולם ולקדם אג'נדה שלא קשורה למטרות המקוריות של הסוכנות הזו שג'ון קנדי הקים בשנות השישים. העברת כספים למדינות אחרות היא כלי דיפלוטי ידוע שתכליתו שליטה ותלות. אבל תחת הדמוקרטים, העברת הכספים הפכה להיות דרך לקדם אידיאולוגיות ווק מעבר לים. עכשיו זה נפסק. והדמוקרטים יוצאים מדעתם על אובדן הנכס הזה. טראמפ לא מרפה. מעולם לא היה נשיא כה ממוקד במה שהוא רוצה להשיג, שפועל בכל הזירות – גם מעבר לים (גרינלד, פנמה, מקסיקו, קולומביה, קנדה, עזה וכו') וגם בתוך ארצות הברית (מיגור כל מדיניות של ווק). וזאת כשחלפו רק 19 ימים מאז שנכנס לבית הלבן. הדמוקרטים זועמים וקוראים לצאת לרחובות. אבל המדיניות שטראמפ מקדם היא מדיניות פופולרית. טראמפ מייצג את המיינסטרים האמריקאי, בעוד שהדמוקרטים נגררים לעמדות קצה מאוד לא פופולריות ששמונים אחוזים מהאמריקאים דוחים (סיוע זר, טרנס גבר לאישה בספורט נשי, החמאס, וכו'). הם נופלים למלכודת פוליטית. הבחירות שהתקיימו לפני ימים ספורים לאסיפה הדמוקרטית רק מלמדים עד כמה הם עדיין נטועים בתפישות של ווק (intersectionality), וחלק מהאנשים שנבחרו הם דמויות קיצוניות ביותר במרחב הווק (למשל, דיוויד הוג, איש שמאל רדיקלי שקרא שלא לממן את המשטרה, נבחר כסגן נשיא האסיפה הדמוקרטית). אם המגמה תמשיך, אפשר יהיה לומר שהמפלגה הדמוקרטית לא תחזור לשלטון במשך שנים רבות. ולנו בישראל נותר להתבונן וללמוד – איזו מכה עובדת יותר ואיזו מכה עובדת פחות, וליישם בישראל את הלקחים במאבק למען הדמוקרטיה וכנגד הדיפ סטייט הישראלי.

@jojojo_jodi ברגע שהסמכות המשפטית העליונה עוברת לבית המשפט החוקתי, אז כל המערכת המושחתת שבנויה על יחסי תן קח פרקליטות תקשורת ומשטרה קורסת, כי אין לה גיבוי משפטי יותר.

לקראת מכת בכורות ואלו תשע המכות עד כה: 1. הפגנות. 2. סנקציות משתקות של טראמפ על היוריסטוקרטים. 3. פיטורי היועמ"שית. 4. נטרול הפוליטיזציה של ראשי כוחות הביטחון. 5. ביטול האוטונומיה התקציבית של האוניברסיטאות. 6. איסור על תאגידים להתערב בפוליטיקה. 7. לבטל את השפעת הווק על המוסדות. 8. פיטורי בכירים ביוריסטוקרטיה כמו הפצ"רית ופרקליט המדינה. 9. הדחת עמית. לסדרת הפוסטים "עשר המכות" נחשפו עד כה צופים במספר בן שש ספרות והגיבו במספר בן חמש ספרות בפייסבוק, ב X, ובטלגרם. היו ששאלו אותי למה אין "מכת תקשורת". התשובה שלי היא שאני - כדמוקרט וכליברל - בעד כמה שיותר חופש ביטוי, ושהצופים יבחרו בשלט. יש ערוצים משמאל 12-13 ויש ערוצים מימין 14, i-24. שכל צד יעשה טלויזיה כמה שיותר טובה וישכנע את הצופים לצפות בו. זה דמוקרטי. וכן - יש את התאגיד שצריך להישאר אבל תנאי לכך הוא רגולציה שתבטיח איזון פוליטי. למשל, שיהיה עורך ימני ועורך שמאלני לכל אחת מהתכניות; או עורכי אמצע. אני בעד שידור ציבורי שאמור לשרת את כלל הציבור ולא להיות מוטה לצד אחד. וזה כמובן לא המצב כיום. בחקר המקרא יש מחלוקת בשאלה האם תשע המכות שהוטלו על פרעה במצרים היו רצופות או בו זמניות. גם תשע המכות הראשונות בסדרת פוסטים זו, יכולות להיות רציפות או בו זמניות. זה כמובן תלוי בנסיבות. עם הזמן נגלה שמכה מסוימת היא לא מספיק אפקטיבית, או שנבלמה, נעבור למכה אחרת, או שננחית במקביל כמה מכות. נוכל גם להתרשם במקביל ממידת האפקטיביות של הצעדים שנקט ממשל טראמפ לחיסול הדיפ סטייט, ולדעת טוב יותר מה עובד ומה פחות יעבוד אצלנו. אני מזמין את עם ישראל להציע את המכה האחרונה – "מכת בכורות". אני מבקש שתעלנה הצעות קונסטרוקטיביות שתאפשרנה לבנות על חורבן היוריסטוקרטיה הרקובה מבנה משפטי הגון וראוי שמכבד את הזכויות של כל אזרחי מדינת ישראל. אני מבקש שלא להציע מכות בדמו�� של גיליוטינה לבכירי היוריסטוקרטיה הישראלית. המכה יכולה להיות חיובית – להציע מבנה חוקתי ראוי למדינה שלנו, שבה יש מיעוטים וקבוצות שונות, ויש הגמוניה אחוס"לית בדעיכה דמוגרפית שמצויה בחרדה על אובדן השליטה במדינה, וצריך להרגיע את חבריה באמצעות מבנה חוקתי שיגן גם עליהם. למרות שהם רואים את עצמם עדיין כ"רוב" (קוראים לזה "הרוב המדומה"), הם במקביל גם חרדים לעתידם וחוששים מלהיות בעתיד מיעוט נרדף. אין לעם ישראל שום רצון לגרום למיעוט גדול מתוכו לחוש נרדף. מדינת ישראל תחגוג במאי את שנתה ה-77. הספרה שבע מייצגת את הברית בין עם ישראל לבין אלוהיו. שבע. שבועה. ברית. אנחנו רוצים להחזיר את עם ישראל לעקרונות של צדק, חירות ושוויון. תפישת המערב בנויה על הנצרות. וזו בנויה על העקרונות של היהדות. ובעידן של המשבר העמוק שחווה המערב, כאן, בארץ הקודש, טמון הזרע של הצדק. כאן טמון הפתרון למשבר של המערב. כבר לימדנו את המערב איך נלחמים בהצלחה באויבי המערב מבחינה ביטחונית. כעת הזמן ללמד את המערב איך בונים מערכת לאומית הוגנת על בסיס עקרונות של צדק, אהבת המולדת, ונחישות מוסרית. קוראים לזה "אור לגויים". אשתדל לקרוא את כל ההצעות, אף אם לא יעמדו לי כוחותי להשיב לכולן. לאחר שאקרא ואקבל רעיונות, אפרסם מהי מכת בכורות.

המכה התשיעית – הדחת עמית ביום שלישי ימשוח נשיא המדינה את יצחק עמית לכהונת נשיא בית המשפט העליון. את טקס המשיחה יחרימו יו"ר הכנסת וראש ממשלת ישראל. עמית נבחר בניגוד לרצון רוב העם. 3 מתוך 4 נבחרי העם בועדה לבחירת שופטים התנגדו לבחירתו. הוא נבחר על כידוני המחאה ובעזרת חבריו בהרכב בית המשפט העליון שהעבירו את הסמכות לכנס את הועדה להנהלת בתי המשפט, בניגוד להוראות החוק החד משמעיות בעניין. אם נעשה שימוש משאיל בלשונו של פרופ' פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב: עמית הוא אולי נשיא לגלי אבל לא לגיטימי בעיני העם. פרשיות השחיתות לכאורה שקשורות בשמו – עבירה על חוקי התכנון והבניה (נסלח), ולאחר מכן שקר (לא נסלח), טיוח (לא נסלח) והפעלת לחצים (לא נסלח) הם לא רק כתם עליו, הם כתם על כל המוסד שהוא נבחר באופן לגלי לעמוד בראשו. עמית טובל בניגודי עניינים על ימין ועל שמאל, וזה לא מזיז לו. והוא נבחר בעזרת חבריו השופטים שכל אחד מהם טבול בניגוד עניינים, כי כל אחד מהם רוצה להיות נשיא על פי הסיניורטי. המכה התשיעית תהיה הדחתו של עמית מהכהונה הלגלית אך הלא לגיטימית שלו. ההליך כבר יצא לדרך באמצעות הקובלנה שהגיש כנגדו באופן חסר תקדים שר המשפטים. הקובלנה אמורה להתברר בפני הרכב של בית הדין המשמעתי שיהיה מורכב משלושה שופטי בית משפט עליון. ברשתות רצה אמירה של שופט בכיר בדימוס על פרשיה חמורה נוספת, שטרם נחקרה או התבררה, שבה מעורב לפחות עוד שופט בבית המשפט העליון. אם האמירה הזו היא נכונה, הרי מדובר בעבירה פלילית, הטיית משפט, שתוצאתה צריכה להיות הדחת כל מי שהיה מעורב בכך. כי כמו קלודין גיי, נשיאת הרווארד, שצלחה את הסיבוב הראשון וניצלה מהדחה בשל ההרשאה שנתנה לתומכי החמאס להשתולל בקמפוסים אך נפלה בסיבוב השני (הפלגיאט), כך גם יהיה גורלו של עמית. בחירתו של עמית כנשיא בית המשפט העליון תירשם בספרי ההיסטוריה של עם ישראל כנקודת השפל החמורה ביותר בתולדותיו; נקודה שבה הוא צלל לתהומות מוסריים. כעת היורסיטוקרטיה בשלה למכת הבכורות.

אז לאחר שהשופט סולברג התייחס לויכוח ביני לבין פרופ' יותם זמרי בפרשת חוק בן גביר וטען שהמשפט החוקתי הוא אכן מקצוע (בניגוד לאופן שבו פוגלמן או עמית עושים בו שימוש), הגיע תורו של פרופ' גידי ספיר - בכנס לכבודה של הנשיאה בדימוס חיות - לתמוך בעמדתי. אבל האמת היא ששופטי בית המשפט העליון ופורום המרצים למען היוריסטוקרטיה ניצחו בויכוח. המשפט החוקתי, לצערי הרב, הפך להיות זירה פוליטית מובהקת, והוא נטול כל עקביות שעולה לכלל "היושרה שבדין".