הי אהובים.
אני יושב פה על זין מול הים. אוכל עוגה. מפורק נפשית.
כל כך רציתי לקרוע כבר את המסכה המעיקה והמיותרת הזאת, אבל כנראה שהלכתי רחוק מדי וכמו תמיד בסוף הפחד ניצח.
סליחה מכל מי שאיכזבתי, מקווה שיום אחד יהיה לי את האומץ ללכת עד הסוף ולהיחשף לעולם.
אוהב אותכם, מאחל קובי.