כל מי שהשתתפו אתמול באירוע בבנייני האומה ובעיקר נבחרי ציבור- לא למדו דבר וחצי דבר מאירועי השנה האחרונה, על החשיבות לפעולות בהסכמה לאומית רחבה ועל סולידריות בחברה הישראלית. בעת שחיילי צה״ל נלחמים כתף אל כתף במלחמה שאין צודקת ממנה ובעוד שאנחנו בוחרים לחפש את המאחד>>.

>>גם תוך הנחת מחלוקות עקרוניות בצד למען המטרות המשותפות- השבת החטופים והבסת חמאס, אחרים מוצאים להם זמן לאירוע שמפלג את החברה הישראלית, מגדיל את חוסר האמון הקיים בממשלה ובנבחריה ובעיקר מחדד את המפלג על פני המאחד.

(חלק מדבריי בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה). המטרה הראשונה הייתה בלימת תוכנית הגרעין האיראנית, לא צריך להיות מצוי בדוחות המודיעין כדי לדעת שאיראן נמצאת במקום המתקדם והמאיים ביותר מאז שהתחילה את התוכנית הזאת. >>

בתקווה לשינוי, לישראל חזקה וצודקת. מורשת ועתיד הראויים לעם שלנו. גדי

<<היעד השני היה חתירה לשלום עם סעודיה, היה נדמה שאנחנו כ'פסע' משם, היום זה נראה די רחוק. השלישי - שימור הכלכלה והורדת יוקר המחייה, ברור שהמגמות שליליות כעת והעתיד החזוי לא מלבלב. המטרה הרביעית הייתה החזרת הביטחון והמשילות, לא צריך להוסיף מילים - ברור שהממשלה נכשלה כישלון חרוץ. >>.

<<שיאפשר הסדרה בלבנון וכניסה למו"מ בין ארה"ב לסעודיה. עכשיו השאלה איך בכישרון ישראלי מיוחד הצלחנו לקחת אירוע טקטי לכל הדעות של טיפול ברפיח, של שלושה-ארבעה גדודים, והפכנו אותו לסיפור כל כך מורכב שהופך אותו להרבה יותר ממה שהוא. לכן מי שזורע אשליות שנטפל בגדודים ברפיח ואז נחזיר את>>.

<<ברור לי לגמרי שהשבת החטופים זו גם חובה מוסרית עליונה של מדינה שנכשלה בהגנה על אזרחים - וגם צורך אסטרטגי מובהק. ההחזרה שלהם זה לא רק מעשה הומני וחובה בסיסית, זה מעשה אסטרטגי מהמעלה הראשונה שישפיע על החוסן הלאומי של מדינת ישראל וישפיע על המהלך הנכון של הטיפול בדרום.>>.

<<כשמונה חודשים אחרי טבח 7 באוקטובר, עולות שאלות ובצדק, איך נכון לסיים את המלחמה הזאת. אין חלוק שחתירה של מדינה זה לנצח במלחמה. יחד עם זאת, אי-אפשר לשווק סלוגן קליט של 'ניצחון מוחלט, ניצחון ברור', בעיקר במלחמה מול טרור. המבחן הוא תמיד למרחק - ופה, >>.

מה שעומד אחרי שמונה חודשים על כפות המאזניים זה האם נכון ואפשר לשווק ניצחון מהיר, 'ניצחון מוחלט' או שצריך לחפש משהו שיותר קשה להסביר אותו, אבל הוא ניצחון באמצעות היפוך אסטרטגי. צריך להציג סדרי עדיפויות גם בזמן, ולנסות לבנות תשובה של הישג מבצעי בדרום שחייב לכלול את השבת החטופים,>>.

<<סינוואר משתמש בחטופים כמגן אנושי - אבל יותר מזה ככלי להשגת החזון שלו בעתיד. יש מו"מ נוקשה עם אדם שיושב עשרות מטרים מתחת לאדמה. חמאס הוא לא רק ארגון טרור, הוא ארגון רעיוני שהתנחל בלבבות האנשים. אני מאמין שגם היום אם יבצעו בחירות ברצועת עזה חמאס יזכה לאחוזים גבוהים מאוד.

<<החטופים, אז הוא זורע אשליית שווא. החובה הבסיסית שלי היא לומר את האמת כהווייתה, ולהתוות דרך. סלוגנים וסיסמאות נופלים על אוזניים קשובות של חלק מהאנשים, כי זה מה שאתה רוצה להאמין בו בשעה קשה. זה אירוע שייקח זמן, לטפל ברצועת עזה ייקח שנים, ואחרי זה עוד שנים ארוכות>>.

<<כדי לבנות אלטרנטיבה לחמאס. ההישג שלנו צריך להיות בסופו של יום של שלטון אחר, פירוז הרצועה. בנוגע להישארות המחנה הממלכתי בממשלה, ההחלטה להיכנס לממשלה הייתה ברורה. על משך ההישארות ועל היציאה, זה יותר מורכב כי כשאתה בפנים ומבין את מלוא התמונה גם בעזה, גם בלבנון, גם ביו"ש, סוריה,>>.

<<עיראק, תימן ובעיקר איראן, מוטל הרבה מאוד על הכף, אך אני לא יכול להתעלם מכך שבתקופה האחרונה ההשפעה שלנו הצטמצמה. בימים הקשים והמורכבים היה יותר קל להשפיע. לתוך ההחלטות נכנסו גם שיקולים פוליטיים ואחרים שהצבענו עליהם בעיקר בחדרי חדרים.>>.

יממה קשה ועצובה ביותר. אני שולח את תנחומיי העמוקים ביותר לארבעת המשפחות שעולמם נהפך עליהם אתמול. יהי זכרם של אלישע אנטמן, נחמן שאול מורדוף, עופר פיירמן והראל מסעוד ברוך. בעת הזו כולנו יחד מאחורי כוחות הביטחון במאמץ לסכל את הטרור ולהחזיר את השקט.

חלק מדבריי מתוך הראיון אצל אופירה וברקוביץ:. "במקום לדבר על אזרח סוג א' וסוג ב' צריך לראות שישראל מתעדפת את החינוך, בריאות, תשתיות בפריפריה ומביאה קבוצות חלשות יותר קדימה."

מתוך דבריי מביקור שערכנו בעיר קלנסווה

תופעות הפשיעה ואובדן הביטחון האישי של תושבים ואזרחים מגיעות עד כדי פגיעה בביטחון הלאומי בשגרה ובחירום – כפי שראינו את האירועים במהלך מבצע "שומר חומות". מדינת ישראל חייבת תכנית רב שנתית לאומית להתמודדות עם תופעות אלו, והגדרה של חזון ואסטרטגיה>>

אחריו

6. חזית מיגור הפשיעה