Professor, Harry Radzyner Law School,
@ReichmanUni
. Constitutional law, comparative constitutional law | Board member
@acrionline
. Tweets in English/Hebrew.
In my op-ed today in the
@nytimes
, I argue that the battle in Israel is not just about the constitutional overhaul. It is whether Israel has a future as a liberal democracy and what that might portend for its identity as a Jewish and democratic state.
כל הקונספציות קורסות בזו אחר זו: צריך להחליש את הרש״פ ולחזק את חמאס כדי למנוע מדינה פלסטינית; צריך להיות עמומים לגבי המלחמה באוקראינה כדי שפוטין לא יפגע באינטרסים שלנו באזור; טראמפ הוא הידיד הטוב ביותר של ישראל. מאחורי כל הקונספציות האלה עומד אדם אחד, והוא זה שמוביל אותנו כעת.
המנהלת לא פרסמה פוסט תמיכה בעזתים אלא שיתפה מאמר ב״הארץ״ של מורן שריר שטען שתקשורת המיינסטרים מועלת בתפקידה כי היא לא מראה את המצב בעזה. המנהלת גם שלחה הודעה לתלמידים (בציוץ העוקב) בו היא מסבירה למה שיתפה את המאמר.
חמש קולגות, שתי משפחות מהגן, זוג חברים. המלחמה הביאה ותביא לדעתי למספר חסר תקדים של אנשים שעוזבים את ישראל. רק בסביבתי הקרובה יש כמות שלא זכורה לי מאף שנה. כמובן שזה אנקדוטלי, אבל אלה מספרים שלא הכרתי, והכל בשנה אחת. רק בת יענה לא תראה את המציאות המתהווה פה. וזה רק יחריף.
1. בשבועות האחרונים הפגיעות בחופש הביטוי הולכות ומתעצמות: איסור על הפגנות, אלימות כלפי מפגינים, מעצרים על פוסטים בפייסבוק שמתנגדים למלחמה, פיטורים מעבודה, ועוד. המצב מוחמר, משום שהפגיעות ככלל מכוונות לצד אחד: ״השמאל״ או החברה הערבית: משמרת מחאה שקטה מפוזרת באלימות, בעוד שהפגנה
הטעייה כפולה:
1. בית המשפט ״העליון״ בניו יורק הוא למעשה שקול לבית משפט השלום בישראל והוא הערכאה הראשונה. בימש העליון בניו יורק הוא Court of Appeals.
2. בישראל מונתה שופטת חרדית, חוי טוקר, לבית משפט השלום בירושלים ב 2018.
בקיצור, לא רק שלא קרה מעולם אלא ממש קרה פה לפני חמש שנים.
דוד מידן, לשעבר שליח ראש הממשלה לשבויים ונעדרים והארכיטקט של עסקת שליט, אומר עכשיו דבר נורא בערוץ 12: ״אני יכול להעריך את העמדה האמריקאית ואני חושב שאני יודע אותה. אני יודע להעריך את העמדה הקטארית. אני מבין מה החמאס רוצה. אני לא יודע מה העמדה הישראלית״.
בואו נתעמק קצת בטענות של ד"ר טאוב ונראה מדוע הטבלה אינה "שקרית". בואו אתי למסע קצר על הונגריה והשינויים החוקתיים שם. טאוב טוען שמלאכת תיקון החוקה לא היתה חפוזה. זה לא נכון.
1. מספרים לנו שרק בישראל, או במספר מדינות מועט, שופטים משתתפים בהליך המינוי של עצמם, כשכמעט בכל מקום המינויים הם פוליטיים. אז בואו אתי לטיול קצר למדינה יפה וירוקה בשם אירלנד. ולמה אירלנד דווקא? כי אירלנד, בדיוק כמו ישראל, עומדת לעבור רפורמה מקיפה בשיטת מינוי השופטים שלה. אלא מה?
שם בצד לשניה את הקריאות לרצח עם (הי דרום אפריקה), אבל האמירה ש״ברור לכולם שהימין צדק בעניין הפלסטיני״ מדהימה כל פעם מחדש. הימין שולט פה שנים רבות, הממשלה היא ממשלת ימין על מלא, הביטחון בשפל היסטורי מאז 1948, אבל ״ברור לכולם״ שהימין צדק.
דברים שאלדד יניב לא יודע ולא טורח לדעת: יש מחלקה שלמה במשרד המשפטים שעוסקת במשפט בינלאומי, בראשה עומד ד״ר גיל-עד נועם. אז נכון שעובדות לא מעניינות אותו, אבל אולי יש להן עדיין חשיבות
לגלי בהרב אין כישורים לייעץ לממשלה בטרור. אין הבנה בדין הבינלאומי. צריך לגייס מיד משפטנים למשימה הזו שמחייבת יעוץ 24/7.
עכשיו ברור שבנגביר צדק. הבית נאטם באיחור של יממה. אפשר היה לאטום אותו שעה אחרי הרצח. היה לזה אפקט חזק. היה קשב אדיר גם של המחבלים הבאים בתור והמשפחות שלהם.
אז מה הבעיה עם פסקת התגברות? שרשור שמנסה להסביר מה הבעיות האפשריות, במיוחד אם תאומץ בישראל. ראשית, הסבר: פסקת התגברות מאפשרת למחוקק ״להתגבר״ על החוקה. הדבר יכול להיעשות בשני אופנים. אחד, חקיקת חוק לאחר שזה בוטל בבית המשפט (ברוב כזה או אחר). שני, חקיקת חוק תוך קביעה מראש שהוא
הרמלין לא הזדעזע עמוקות מדגל ישראל, אלא ממצג הראווה שארגנו אנשי השב״ס, שכלל גם את הכיתוב ״עם ישראל חי״ ו״ביחד ננצח״, והתוספת החדשה דגל מאחורי החשוד (להבדיל מדגל מאחורי השופט, חלק מהמערכת). דיון משפטי הוא לא מופע פטריוטיות או הסברה, או רצון להשפיל חשוד, אלא דיון מול שופט נייטרלי.
עקיבא כמובן מקפיד להדגיש שאין לו "מילה אחת טובה" על רופאים לזכויות אדם. באמת, למה שתהיה לו מילה "אחת" טובה על גוף שפועל לחזק את מערכת הבריאות הציבורית, מעניק טיפול רפואי למבקשי מקלט וחסרי מעמד ביפו ולפלסטינים בשטחים, ומגן על הזכות לבריאות של עצירים וכלואים?
כבוד גדול לחבר הכנסת משה ארבל שמשתתף היום בכנס הזה. לא כי יש לי מילה אחת טובה לומר על הארגון, אלא כי נשבר ה*** מההתנהלות הדוחה של ערוץ עשרים, והנסיון להכתיב לארבל איפה לדבר ואיפה לא
הותר לפרסום: רס״ן (מיל') דור זימל, בן 27 מאבן יהודה, מת מפצעיו לאחר שנפצע אנושות ממל"ט מתאבד של חיזבאללה ששוגר על מתנ"ס בערב אל ערמשה ביום רביעי. זימל שירת כסמ"פ בחטיבת עציוני והיה אמור להנשא בקר��ב. יהי זכרו ברוך
האם כולם נשמעים בועדת החוקה? לפי מחקר חדש של
@RonitLevSchnur
ו
@RKeydar
, ח"כ רוטמן, שניסח את הצעות החוק, מדבר 35% מהזמן. חברי האופוזיציה מדברים כ"א 1.8%. מומחים המתנגדים לרפורמה מדברים 7% כ"א, אבל מומחים רבים לא מדברים כלל. בקיצור, הקואליציה מדברת בקול אחד-קולו של רוטמן.
לאור הפצה באופן עקבי של "תעמולה תבוסתנית ושקרית, וחתירה נגד מדינת ישראל בשעת המלחמה" בעיתון הארץ, הגשתי כעת לממשלה, הצעת מחליטים להפסקת המימון של עיתון הארץ, כולל הפסקת הפרסום ודמי המנוי של כלל המשתמשים בשירות המדינה, כולל צה"ל, משטרה, שב"ס, משרדי ממשלה וכל חברה ממשלתית.
1/ איך ספין נולד? הרי הוא לפניכם: טל גלבוע מודה מקרב לב לראש הממשלה, רעייתו, ושר החקלאות, שאישרו הטסה של חתולים וכלבים לקנדה ובכך הצילו אותם ממוות, ואלה מודים לה בחזרה, ומצהירים על מחויבותם לרווחת בעלי חיים. הישג יפה, אלא שכל קשר בין התודות והקרדיט לבין המציאות מקרי בהחלט. שרשור.
חצי אמת גרועה משקר, אז בואו נבחן יותר לעומק את 6 המקרים האלה. אבל לפני כן, מופרך לדבר על כל המקרים האלה כדריסה של "הכרעות ערכיות של הציבור". החלטה של מנהל בית חולים לא לאפשר הכנסת חמץ אינה "הכרעה ערכית של הציבור", כמו שהחלטה של שר הפנים בעניין תושבות אינה "הכרעה ערכית של הציבור">
ישראל: נשים צריכות הסכמה של גבר להתגרש או שהן עגונות; צריכות אישור של ועדה להפסיק הריון; מרוויחות פחות מגברים; נושאות בעיקר הטיפול בילדים ובמשק הבית; לא מתמנות לדיינות; מודרות מהמרחב הציבורי; נשים ח״כיות הן רק רבע מהכנסת.
נעמה זרביב: מנהיגה עם האומץ להילחם בפמיניזם הרדיקלי
@Yonatan_Jaku
אני רואה שזו הערה חוזרת פה אצל מגיבים רבים. אינך מכיר את האנשים עליהם אני מדבר, ולכן לא ברור לי על בסיס מה אתה קובע בכזו נחרצות כי יש להם את החיים הכי טובים או שהם מושפעים הכי פחות מהמלחמה.
סמוטריץ מקדם "חוק-יסוד: מילואים" שמעניק הטבות למילואימניקים. סעיף 1 קובע כי צה"ל "הינו צבאו של העם היהודי במדינת ישראל". כשחוק-יסוד: הצבא נחקק בשנת 1976, הוא קבע בסעיף 1 כי צה"ל "הוא צבאה של המדינה". רוצים להבין איך התודעה האתנוקרטית משתלטת על התודעה האזרחית - הנה לכם דוגמה.
בתוך תוכו, סמוטריץ׳ שמח על הורדת דירוג האשראי. מטרת העל שלו ושל חבורתו היא התנתקותה של ישראל מכל רסן או מגבלה בינלאומית (האג, מודי׳ס, או״ם, ארה׳״ב), כדי לאשרר את התפיסה של ״עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב״. הכל כדי להשריש את פרויקט הגזל, הסיפוח והטרנספר עליו הוא אמון.
4/ כן כן, אותם בעלי חיים שהמדינה רצתה להרוג, ורק בזכות ארגון ״נח״ יזכו להמשיך לחיות. ומה המדינה עשתה? ״אישרה״ את ההטסה לקנדה. ברור שהם אישרו! כל העניין היה לקבל את הסכמתם של הקנדים לעסקה, ולא את אישורה של המדינה שרק רצתה להרוג את בע"ח והגיעה עם זה עד לעליון.
אנפאקינג ביליבל.
1.ישראל אינה אנגליה 2.אנגליה מחויבת לבי״ד האירופי לזכויות אדם 3.פרשנות סבירה של ח״י כבהא״ח עם דיוני הכנסת מובילה לביקורת שיפוטית 4.צורך השעה? בגץ בקושי פוסל חוקים 5.האמת? בגץ נתפס (בטעות) כמוסד שמאלני וזה מפריע לימנים שלא אוהבים מגבלות על כוח ולכן נתלים בגרסה פשטנית של דמוקרטיה
בדמוקרטיה הפרלמנט הנבחר משקף את רצון העם הריבון.
באנגליה, שאין בה חוקה, אין לביהמ"ש סמכות לבטל חוקים.
במדינות שבהן ביהמ"ש מוסמך לבטל חוק, השופטים הדנים בכך נבחרים עפ"י השקפות פוליטיות.
בישראל ביהמ"ש העליון הסמיך עצמו לבטל חוקים.
פסקת התגברות היא צורך השעה
אם זה נכון, אז ממש לא צריכים להיות מוטרדים מפסקת התגברות או רוב מיוחס לפסילת חוקים הפוגעים בזכויות אדם. ממילא לא יהיו פה כמעט זכויות חוקתיות להגן עליהן
אבל, ברור שבאקלים הנוכחי פסקת התגברות לא באה לשפר את ההגנה על זכויות אדם. היא מקודמת על-ידי אנשים שדעתם אינה נוחה מההגנה שכן ניתנת לזכויות אדם ע״י בגץ. מטרתם היא אחת: הסרת הבלמים על הרצון הפוליטי של הרוב כדי לחוקק את כל אשר יעלה על רוחו ללא הגבלות. כדאי שלפחות זה יהיה ברור לכולם.
פרשן פוליטי יכול להיות מוטה וחד צדדי, אבל הוא חייב להיות בקיא בפסיקה. בבג״ץ הנגבי, שנפסק אחרי תיקון חוק יסוד הממשלה, השופטים ריבלין, אור, חשין, ביניש ודורנר, עומדים על כך שהלכת פנחסי-דרעי שרירה וקיימת, שכן יש להבחין בין מישור הכשירות למישור שיקול הדעת 👇
כתב משפטי יכול להיות מוטה וחד צדדי, אבל הוא חייב להיות בקיא בחקיקה. אין שום צורך בשינוי החוק, שכן החוק הקיים שנחקק שמונה שנים אחרי פנחסי-דרעי, מאפשר לשר לכהן עד אחרי אישום. קרא את החוק, ואל תתעלם ממנו כמו המסוקרים שלך בבגצ
מול מאמרים מסולפים שמהללים את ה"רפורמה", חשוב להעמיד דברים על דיוקם ולהסביר את ההתדרדרות הדמוקרטית של ישראל והשלכותיה.
@eliavl
ואני, במאמר חדש ב
@ForeignAffairs
, מסבירים מדוע הרפורמה חותרת תחת עקרונות בסיסיים של הפרדת רשויות, בדרך להונגריזציה של ישראל
2. בעוד שישראל תעבור לפוליטיזציה מוחלטת של בחירת שופטים, אירלנד בוחרת להיפרד מהמודל הפוליטי ולעבור למודל מקצועי, שהוא אפילו מחמיר יותר מהמודל הישראלי הנוכחי. כיום, שופטים באירלנד נבחרים ע"י הממשלה. אמנם, יש גוף מייעץ שממליץ לממשלה אלו שופטים למנות, והגוף הזה מורכב משופטים >>
2. שקוראת לכבוש את עזה, לגרש את תושביה ולהקים התנחלויות זוכה ל״אישור כוחות הביטחון״; פוסטים שקוראים לטבח באזרחים לא מביאים לאף מעצר. העצוב הוא שהכל היה צפוי וניתן למניעה. בזמני חירום, הנטיה הטבעית היא לא רק לצופף שורות ו״ולהתכנס מאחורי הדגל״, אלא גם להעריך ביתר סיכונים שבתקופות
יש לי הרבה מה לומר על ההצעה שתידון מחרתיים אבל הנה משהו אחד שלא ראיתי ששמו לב אליו: ההצעה מבקשת לא רק לצמצם את עילת הסבירות, אלא גם לבטל את עילת הסבירות הישנה הצרה שפותחה הרבה לפני שהורחבה בשנות השמונים. כשהרפורמה הוצגה נאמר כי יש קונצנזוס שאותה עילה הייתה ראויה, והבעיה היא עם>>>
1.מדברים הרבה על ההסכמה בין נתניהו וסמוטריץ' להעניק הגנה לבעלי עסקים מלספק שירות/מוצר בשל אמונה דתית, אבל פחות מדברים על מה תהיה ההשפעה בפועל של סעיף שכזה. האם האפליה תגדל או האם יהיה מדובר במיעוט קטן וזניח של ספקים ולא יהיה גידול משמעותי באפליה? בואו אתי למחקר חשוב שמספק תשובה>>
העובדה שמכל מחדלי ה-7 באוקטובר, הקצין הראשון והיחיד שהופך לשעיר לעזאזל ומודח בשיחת טלפון הוא נוחי מנדל רמ"ט חטיבת הנח"ל, היא מקוממת ומעבירה מסר בעייתי למפקדים וללוחמים.
לא מתקבל על הדעת שהרמטכ"ל עורף ראשים של קצינים חדים והתקפיים.
1. עתירה חשובה של מספר ארגוני זכויות אדם להפסיק להחזיק עצורים ב"שדה תימן". בשרשור המאוד קצר הזה אני רוצה רק לסמן שני דברים שעולים מהעתירה: האדישות של המדינה לפניות שנעשו בנוגע לתנאים במחנה והתנאים במתקן, שפשוט מפירים את הדרישות שישראל עצמה קבעה בחקיקה.
הסיפור פה הוא לא רק "ג'ובים", אלא פוליטיזציה של כל תפקיד שלטוני, ללא קשר למידת המקצועיות הנדרשת. זה הסיפור מאחורי מינויי המנכ"לים במשרד המדע, התחבורה, המשפטים והחינוך. זה הסיפור מאחורי הדחת מזכיר הכנסת. נאמנות מעל לכל.
הרבה דברים טורדי מנוחה היו בראיון עם מורן, אבל דבר אחד לא מרפה: אחרי ששוחררה אף אחד מהממשלה לא התקשר. לא אחד מעשרות השרים לכלום ושום דבר, וכמובן לא ראש הממשלה. האדישות לחטופים לא מתבטאת רק ביחס אליהם כשהם שם, אלא גם ביחס כלפיהם כשהם חוזרים. חרפה.
ידענו מה עובר על החטופות, בערך. אבל כשעמית סוסנה אומרת באומץ: ״זה קרה לי״, אי אפשר יותר להדחיק את האמת הכואבת. והערב ב
@Uvda_tweet
, מורן סטלה ינאי, שחזרה לפני 4 חודשים, תספר מה זה להיות אישה בשבי חמאס, מה עלול לקרות לחטופות בכל יממה שבה הקבינט לא מתכנס, ומה קרה גם לה
@tomermamia
כבר בשנה הראשונה לשלטון פידס ב 2010, החוקה תוקנה 12 פעמים, תוך שינויים של 50 סעיפים. בין היתר, פידס ביטלו את דרישת הארבע חמישיות לקביעת הכלל לכתיבת חוקה חדשה, והחליפו אותה בדרישת שני שליש, ממנה הם נהנו, כלומר כוח מוחלט לתיקון החוקה. וכל זה רק בשנה הראשונה ולא בהליך חוקתי עמוק.
פרופ' יואב דותן מהאוניברסיטה העברית הוא מרצה למשפט חוקתי שידוע בעמדותיו נגד האקטיביזם השיפוטי ואף תמך בפומבי בפסקת ההתגברות. היום נאם בהפגנה מול הסטודנטים שלו ואמר: "כל מי שחרד לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית חייב לצאת לרחובות". צילום: בניה דיקשטיין
הי באסל, אם מאיימים עליך זה חמור. גש למשטרת מחוז ש״י ותגיש תלונה. אומר בלי גרם ציניות.
לגופן של הטענות. אלה עדויות של מספר חיילים. פנינו לפני המהדורה לדרור דוברת בצלם שבחרה עד לרגע זה לא להגיב לטענות שהעלו החיילים בפני מפקדיהם. טענות שהם מטיחים בפניך בזמן אמת תוך כדי האירוע.
11. לסיכום, בעוד שהשינויים המשטריים שהממשלה מקדמת יהפכו את הליך המינוי והקידום לפוליטי, אירלנד מסתייגת ממינויים פוליטיים, ומבקשת לאמץ כעת מודל הפוך, מחמיר יותר מזה הנהוג בישראל, במטרה להעצים את העצמאות והמקצועיות השיפוטית. להרחבה ראו
@lawprofsforum
הגזענות של אורלי לוי באה לידי ביטוי דווקא בהצדקה שלה את החלטתה. אין לה באמת בעיה לשבת עם המשותפת, כפי שכולם ראו, אבל כשרצתה לבצע מעשה נכלולי ואופורטוניסטי התגוללה על הערבים ביודעה שזו הסיבה היחידה שיכולה להתקבל בישראל
4. כבר למעלה משנה שאירלנד דנה בשינוי שיטת בחירת השופטים שלה (כן כן, יותר משנה), והצעת החוק נמצאת בשלבים הסופיים של החקיקה וכנראה תעבור בעוד כחודש. מתוך רצון להגביר את המקצועיות והעצמאות השיפוטית, אירלנד עוברת למודל מקצועי לחלוטין של שפיטה. במה דברים אמורים?
לישראל טענות טובות נגד אלה הטוענים שהיא מבצעת ג׳נוסייד בעזה. אבל אז מגיעה גלית דיסטל, או המשרד המונפץ למודיעין, או בן גביר בכל התבטאות שניה, ובכוח מנסים להוכיח שיש דברים בגו.
@slowphoton1
מותר ואף רצוי לעסוק בנושאים פוליטיים בבית הספר. הדבר גם מותר בחוזר מנכ"ל שמתווה את אופן הדיון בנושאים אלה (מצרף). מעבר לכך, המנהלת שיתפה מאמר בפרופיל הפרטי שלה בפייסבוק ולא במסגרת בית ספרית.
זה הרבה יותר מזה. הוועדה לבחירת שופטים לא רק בוחרת שופטים. היא אחראית גם על קידומם, והיא המוסמכת לסיים את תפקידם. כלומר לא רק שהמינויים והקידומים יהיו פוליטיים, גם הפיטורים יהיו פוליטיים. ועכשיו תחשבו על עצמאות שיפוטית.
המשמעות: הממשלה הזו וכל ממשלה שתבוא יוכלו למנות כל שופט שירצו. הוטו של השופטים הלך, גם אם ישתפו פעולה עם האופוזיציה. שמחה רוטמן מסביר שהאיזון בעליון יושג בגלל חילופי השלטון בישראל. בניגוד למצב היום שבו לשופטים יש תמיד וטו אבל לימין לא תמיד.
בסופו של דבר, ואחרי הכל, זו האמת הצרופה של הגזענים: אם אתה ערבי אתה מחבל. וזה לא משנה מי אתה או מה עשית או אם בכלל עשית משהו. עבור ראש הגרעין התורני בנתניה, היותך ערבי הופכת אותך למחבל.
7. אבל הנה השינוי הבאמת חשוב. לאחר שהרפורמה תעבור, המלצת הוועדה תהיה *מחייבת*. עבור כל משרת שיפוט, הוועדה תעביר עד 3 מומלצים, והממשלה תהיה חייבת לבחור מבין השלושה. לא ניתן יהיה למנות או לקדם שופט שלא קיבל את המלצת הוועדה.
6. גורם מהרשות המחוקקת או המבצעת (היועמ"ש כזכור רק משקיף). נציגי הציבור ייבחרו ע"י שר המשפטים, אבל רק מתוך רשימה של מועמדים שתועבר לו ע"י גוף מקצועי, לא פוליטי, לאחר מכרז שוויוני ושקוף. אגב, אחד השיקולים בבחירת נציגי ציבור הוא חשיבות ההגנה על זכויות אדם ושוויון.
זו לא רק פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים. זו פוליטיזציה בכיוון אחד בלבד: רק הרוב הפוליטי יקבע. והרוב הפוליטי הזה רוצה רק דבר אחד: להשתלט על מערכת המשפט.
5. הוועדה המייעצת תבוטל, ובמקומה תהיה ועדה בת 9 חברים, שתורכב מארבעה שופטים: נשיא בימ"ש העליון, נשיא בימ"ש לערעורים, שני שופטים (גבר ואישה) עליהם תחליט המועצה השיפוטית (גוף המורכב משופטי בתי משפט השונים), ארבעה נציגי ציבור, והיועמ"ש, שישמש כמשקיף ללא זכות הצבעה. לא יהיה ייצוג לאף
אדלשטיין התפטר. מה קורה עכשיו? שרשור. במצב רגיל, סגן יור הכנסת ממלא את מקומו. אבל ס'20(א) לחוק יסוד הכנסת מחיל דין רציפות רק על היור, כך שאין סגן. בעקרון הפתרון שנראה לי הוא לאמץ את הדין במצב בו יור הכנסת הקודם לא נבחר כחכ בכנסת הנוכחית, ואז ותיק החכים ממלא את התפקיד (עמיר פרץ)>>
8. עכשיו, למה זה צריך לעניין אותנו? שתי סיבות. ראשית, פעמים רבות יש נטיה לזלזל במדינות שבהן השופטים משתתפים בבחירת השופטים ("מה, אנחנו רוצים להיות כמו טורקיה?!"). אבל אירלנד היא מקרה אחר. דמוקרטיה מערבית, ליברלית, וחברה באיחוד האירופי. שנית, הרקע לשינוי המודל האירי נובע מרצון >>
3. שגרה לא היו נחשבים בעייתיים. בניגוד למה שאולי ניתן היה לצפות, המחקר מראה שהטיות אלה לא פוסחות גם על גופי המקצוע, כמו המשטרה, הפרקליטות, ובתי המשפט, שמיישרים קו עם הסנטימנט הציבורי הפטריוטי, וכושלים אף הם בהגנה על חופש הביטוי.
מיד לאחר מכן, הממשלה השתלטה על הליך מינוי השופטים לבית המשפט החוקתי. למה הטבלה אומרת שלממשלה שליטה מוחלטת? משום בפועל זה כך. לפני התיקון, מינויים היו צריכים לקבל רוב בקרב המפלגות השונות. פידס שינתה את הכלל החוקתי לטובת שליטה בלעדית במינויים מבלי שיהיה צורך בתמיכה רב-מפלגתית:
דעה לא פופולרית שצריכה להישמע: תמונות של מתנחלים מכים אנרכיסטים מאד לא נעימות. עושות צביטה בלב. ועדיין אני מעדיף לראות תמונות של מתנחלים מכים מחבלים ואנרכיסטים ולא תמונות של אותם מתנחלים בארון קבורה בגלל שנרצחו בחסות "מסיק זיתים" תמים. אנחנו במלחמה עצובה. ובמלחמה זה חיים או מוות.
ברגע שייקבע שרק 15 שופטים יכולים לפסול חוק, ורק כ��כולם מסכימים לפסילה, אז ממילא לא יהיה צורך בפסקת התגברות, כי ממילא אף חוק לא ייפסל. ועכשיו תחברו את זה לכך שהקואליציה שולטת בבחירת שופטים ושלא תתאפשר ביקורת על חוקי יסוד (ואפשר לקרוא לכל חוק חוק יסוד), והנה לכם מסך עשן.
אבל מה לגבי החוקה עצמה? ד"ר טאוב טוען שההליך היה מעמיק ונמשך שנה שלמה ובכלל האופוזיציה היא זו שהחרימה אותו. ובכן, זה מטעה וגם לא נכון. החלקים העיקריים בניסוח החוקה התרחשו מאחורי דלתיים סגורות. האופוזיציה החרימה את ההליך בדיוק משום שהבינה כי תפקידה מסתכם בלהיות עלה תאנה.
ולאחר מכן, דאגה פידס למנות עוד שופטים לבית המשפט, 7 מתוך 15, והכל בשנה וחצי הראשונה שלה בשלטון. המהלכים האלה (ואחרים שאין לי מקום לפרט עליהם כאן) חיסלו בפועל את בית המשפט ואת יכולתו לבקר את השלטון:
7. בתום מלחמת העולם הראשונה, בתקופה בה רדיפה של פציפיסטים ומתנגדים למלחמה הייתה בשיאה. היתרון שלנו הוא שאנחנו יכולים ללמוד את הלקחים האלה. עדיין לא מאוחר מדי. אפשר לשנות כיוון גם כעת.
3. עורכי דין, יועמ"ש ונציגי ציבור (8 מתוך 11 החברים הם משפטנים) אולם המלצות הגוף הזה אינן מחייבות את הממשלה, אם כי בפועל הממשלה כן אימצה את ההמלצות. אז מה הולך להשתנות? טוב ששאלתם!
9. לשפר את מערכת השפיטה שם, ולצמצם את ההשפעה של הדרג הפוליטי. הרפורמה עצמה מוצדקת ברצון להעצים את העצמאות השיפוטית והמקצועיות, וליישר קו עם הסטנדרטים של בימ"ש האירופי לצדק והמלצות ועדת השרים של מועצת אירופה👇
4. הטיות אלה, שקיימות תמיד במצבי חירום, מוגברות בשל נטיה נוספת: הרצון לסמן ״אויבים״ ו״בוגדים״, הן מחוץ והן מבית. כשחברה חשה מאוימת, הדבר הטבעי הוא לסמן מי לצדנו ומי לצרינו. אבל, בגלל הנטיה להעריך סיכונים ביתר, גדל גם הסיכוי לטעות בהערכות אלה, ולסמן כל מופע ביקורתי כבגידה.
יריב לוין טוען שבגלל עילת הסבירות יש סחבת ובירוקרטיה. הבל גמור. הנה משך התנהלות התיקים בשלום, מחוזי, ובעליון ב2021. תיקים מנהליים ובגצים בהם עילת הסבירות *עשויה* להתעורר נמשכים הרבה פחות זמן מרוב התיקים האחרים. עיקר הסחבת היא בתיקים אזרחיים שלא קשורים בכלל לעילת הסבירות המנהלית👇
שר המשפטים לוין ל-
@TaliMoreno_
על ביטול עילת הסבירות: בגלל הבירוקרטיה הבלתי נסבלת אף גורם ממשלתי לא מוכן לבצע פעולה כי מיד הוא מקבל צו מניעה. ביהמ"ש מתערב בכל דבר וכתוצאה מזה נוצרים פקקים עצומים במערכת
#חדשותהשבת
סוף סוף קיבלתי את אסופת המסמכים של
@Akevot
על הממשל הצבאי 1948-1966. כמרצה למשפט חוקתי אני נוכח לדעת כל שנה מחדש, שרוב הסטודנטים אינם מודעים לעצם קיומו וכלל לא למדו עליו בבית הספר (גם אני לא למדתי עליו, חוץ מאזכור של טבח כפר קאסם). התגובה לפרויקט ההשכחה הוא הספר הזה. כן ירבו.
הסיפור פה הוא לא (רק) שקיש שקרן. הסיפור הוא על פוליטיזציה של כל תחום, שבהכרח מביאה להשחתתו. אותו הבוז שהממשלה רוחשת לשירות הציבורי בא לידי ביטוי גם פה, במחשבה שחלוקה של כל טובין צריכה להיקבע על פי נאמנות פוליטית. כשקיש וחבריו מדברים על ״משילות״, לזה הם מתכוונים.
כשחשפנו את העובדה ששר החינוך יואב קיש ביטל באופן גורף את כל פרסי ישראל בכל הקטגוריות רק כי התברר לו שהוועדה בחרה ביזם אייל וולדמן לפרס בתחום היזמות, הוא הכחיש. ״העתונאים לא נותנים לבלבל אותם עם עובדות״, אמר. ״השנה לא נבחרו הזוכים בפרסי ישראל״, הודיע.
ובכן, מדובר בשקרן. והנה
גישתי היא שעדיף משבר חוקתי על מתווה רע, ועדיף מתווה סביר - שאפשר לחיות איתו - על משבר חוקתי. המתווה של אלבשן-פרידמן הוא רע. הוא לא מגן מספיק על חוקי היסוד, מסרס את הביקורת השיפוטית, על זה מוסיף התגברות, ויביא לפוליטיזציה של בית המשפט. זה מתווה רוטמן עם איפור לפורים. יש להתנגד לו.
אנסה להסביר. סירוב לתת שירות פוגע בראש ובראשונה בלקוח, בין אם מדובר בסירוב על בסיס צבע עור, מין, דת, נטיה מינית, מוגבלות, או כל דבר אחר. הוא מטיל נטל על האדם למצוא מקום אחר שייתן לו שירות. עצם העברת הנטל משפילה, והיא קשה יותר כאשר השירות אינו נפוץ, האדם מתגורר ביישוב קטן >>
כנראה דל"פ: אני חושב שבעל עסק שלא רוצה לתת שירות למישהו, לא משנה מה הסיבה, רשאי לא לתת את השירות הזה. זה כולל בעל מלון שמסרב לארח גייז, או מסעדן שמסרב לתת שירות לחיילי צה"ל, או לא יודע מה.
אני גם לא מצליח להבין למה דבר כזה טריוויאלי הוא דל"פ אבל בסדר.
הבעיה היא לא פילוג או היעדר הסכמה לאומית רחבה. הבעיה היא גירוש פלסטינים לטובת הקמת התנחלויות לא חוקיות שיחסלו כל אפשרות להסדר, ירחיקו מישראל את התמיכה הבינלאומית שעוד נותרה לה, ויחתרו תחת כל נסיון לקיים פה חברה דמוקרטית.
5. ולכל אלה מצטרף הרצון של גורמים בממשלה לייצר ״שומר חומות 2״ בתוך החברה הישראלית, במטרה לשרת את מטרותיהם הפוליטיות שמבוססות על מאבק בין יהודים לערבים. אבל דווקא בשל כל ההטיות האלה, ובשל המונוליטיות המחשבתית שמאפיינת אותן, חופש הביטוי חשוב מתמיד. לא רק כמנגנון לחילופי מידע ודעות
נכון מאוד. קודם כל, כי מדובר באמירה של ח״כ ולא של רשימה, אז לדבר על ״אותם״ זה המהלך הסטנדרטי בישראל שלא רואה בן אדם כעומד בפני עצמו אלא רק כמייצג הלאום/גזע שלו. שנית, לא יפסול כי מה לעשות התנגדות לחיסולים אינה מקימה עילה לפסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת.
פרופ׳ גדי ברזילי מת היום. זו אבדה גדולה לעולם המשפט. רבים יכתבו על גדי האיש, אני רוצה לכתוב משהו קטן על גדי החוקר. גדי כתב ופרסם המון מאמרים וספרים והיה חוקר פורה מאוד. פרסום אחד שלו רלבנטי לתקופתנו. בשנת 1994 פרסם גדי את הספר ״בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית״
3/ ב 30 ימים אלה, ואף לפני כן, שקד ארגון ״נח״ על מציאת פתרון לאותם בעלי חיים, מול ארגון קנדי, שלבסוף הסכים לקבלם. ועכשיו, מה קורה? טל גלבוע מודה לביבי, שרה, ואורי אריאל, על שאישרו את ההטסה לקנדה, וראש הממשלה עוד מצהיר על מחויבותו לבעלי החיים.
1/2 חיפוש בבית על התפרעות הפרת הוראה חוקית והפרעה לעובד ציבור!
רק לאנשי חומש עושים דבר כזה.
אולי ההתפרעות מתחבאת בארון?
אולי היא בין השמיכות במיטה?
כשמדובר באנשי חומש אין גבולות.
הם הרי תתי-אדם.
אפשר לרמוס אותם
@orbachnir
@YomtobKalfon
@ZviHauser
@SharrenHaskel
@MichalShir