הבוקר, בדרך לפגישה עם חברה אהובה, אלמנת לבנון השניה שמגדלת לבד בן ובגבורה עושה מהם משפחה, עברתי ליד שלושה כאלה. הבטן התהפכה לי.
כמה כאב וצער להמון אנשים וילדים, שמתאמצים לקיים משפחות בכל מיני מצבים. ולשם מה? לטובת מה?
זו לא היהדות שלי, לא התורה שלי, לא הקב"ה שלי.
לא בשמי.