📉 מדד שביעות רצון הציבור מהממשלה ומתפקודה של המכון לחירות ואחריות מראה כי 49% ממצביעי הקואליציה שבעי רצון מהממשלה, לעומת 46% שאינם שבעי רצון. גם תומכי הקואליציה שאמורים להיות שבעי רצון מהממשלה אינם מרוצים ממנה. לכן, המדד כעת מראה שביעות רצון נמוכה יותר ממה שהיינו מצפים. פרופ' @AsifEfrat מדבר ב @globesnews על נתוני התמיכה הציבורית בממשלה: כמה תמיכה ציבורית הממשלה מקבלת ממצביעיה שלה? תלוי איך מסתכלים | יובל אינהורן, המשרוקית של גלובס לקריאת הכתבה:

📊 סקירה חדשה מאת דורון שטרן, מתמחה במכון לחירות ואחריות, מראה כי מתוך תוצאות סקר שנערך במכון לחירות ואחריות בחודש דצמבר 2024, עולה תמונה ברורה ומטרידה. מעל 80% מהציבור הישראלי (במגזר היהודי) מסכימים עקרונית על ערכי הדמוקרטיה, כמו זכויות מיעוטים, בחירות חופשיות ושוויון בפני החוק. אולם, כאשר מדובר ביישום בפועל של היבטים חשובים בדמוקרטיה, הפערים בין מצביעי הקואליציה לאופוזיציה הופכים לדרמטיים. לדוגמא, 69% ממצביעי הקואליציה חושבים שיש למנוע פעילות ציבורית של ארגון ישראלי המותח ביקורת על המדינה, לעומת 26% בלבד ממצביעי האופוזיציה. לסקירה המלאה של דורון שטרן בקישור 👈

📝 בני גנץ, אל תזגזג! ביום הדמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן הצהיר גנץ: "לא צריך להיכנס לממשלה כדי לדאוג שלא תיפול". אבל האם באמת יעמוד בזה? נתניהו לא יסתפק ב"רשת ביטחון" מהאופוזיציה - הוא מעולם לא הסכים להסתמך על קואליציה רעועה. כשיאיים על גנץ שללא כניסתו לממשלה לא יתאפשר שחרור החטופים - האם גנץ יעמוד בלחץ בפעם השלישית? כדאי להזכיר שסקר שערך המכון לחירות ואחריות, והוצג על ידי הסטודנטים יונתן קויפמן ושוהם ויצמן באותו היום, הראה כי רק 13% מהציבור נותן אמון בכנסת. המסקנה ברורה - צעד ראשון בשיקום האמון הוא מילוי הבטחות הנבחרים לציבור. חבירה שלישית להצלת נתניהו אינה עומדת בקריטריונים האלה. למאמר המלא של ד"ר חיים וייצמן ב- זמן ישראל 👈 @chaimw51

📊 האם צריך להרחיב את גבולות ישראל? לחילונים ולדתיים דעות שונות. סקר של המכון לחירות ואחריות מגלה כי רוב הציבור היהודי (59-63%) תומך בנוכחות צבאית קבועה בעזה, דרום לבנון והגולן הסורי למטרות הגנה. כשליש מהציבור היהודי תומך בהקמת יישובים באזורים אלה. הפערים בולטים במיוחד בין דתיים לחילונים: 86% מהחרדים ו-77% מהדתיים-לאומיים תומכים בנוכחות צה"לית בדרום לבנון, לעומת 44% בלבד בקרב חילונים. שיקומה של ישראל לאחר המלחמה מחייב אותנו לדחות את התפיסה הרחבה הזו ולהעדיף את הנורמה האוסרת על השתלטות טריטוריאלית. התיישבות ושמירה על הביטחון צריכים להתקיים בתוך גבולותיה של ישראל. למאמר המלא של פרופ' אסיף אפרת ב-The Jerusalem Post >> למאמר המלא בעברית, באתר המכון >> @AsifEfrat

🎙️דמוקרTEAM - פודקאסט המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן🎙️ כל מה שחשוב ומעניין בדמוקרטיה, בפוליטיקה, בממשל ובסדר היום הציבורי בישראל. פרק מיוחד לציון יום החינוך הבינלאומי - שייגעצ מלמד אזרחות ד"ר חיים וייצמן מזמין את ליטל מלמד ושוהם ויצמן לשיחה עם יובל מנדלסון, על מוזיקה ואזרחות, על חינוך פוליטי מחוץ לקופסא ועל דעתו של מנדלסון על בחינת הבגרות באזרחות לצפייה והאזנה: יוטיוב: ספוטיפיי: אפל פודקאסט: לדף הפודקאסט באתר המכון: @chaimw51 @ACavari @yuvmendelson

🔍 משולחן הניתוחים של המתמחה עומר בירן 🔍 מסיכום מדד האמון במוסדות הפוליטיים של המכון לחירות ואחריות לשנת 2024 עולה כי שיעור האמון הממוצע עומד על 14% בלבד. זהו תמרור אזהרה מובהק. המוסדות שאמורים לייצג את הציבור ולשמש מקור של לגיטימציה ושלטון מתפקד אינם מצליחים, לדעת האזרחים, למלא את תפקידם. המצב הזה הוא תוצאה של שנים של קריאת תיגר מצד שחקנים מרכזיים במערכת על הערכים הדמוקרטיים, פוליטיזציה של מוסדות ציבוריים, והתמקדות במאבקים פנים-פוליטיים במקום בטובת הציבור. כדי להתמודד עם זה יהיה צורך לבצע רפורמות מערכתיות רחבות להחזיר את הציבור למרכז קבלת ההחלטות ולהבטיח שמנהיגי המדינה פועלים לטובת הכלל. אם ישראל לא תתעורר מול האתגר הזה, היא עלולה לגלות שהמשבר הנוכחי הוא רק ההתחלה של תהליך מסוכן יותר, תהליך שמאיים לפורר את ליבת הזהות הדמוקרטית שלה. קראו את הסקירה של עומר 👈

כיצד השפיעה המלחמה על יחסי יהודים-ערבים בתוך ישראל? בשמונה סקרים שערך המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מנובמבר 2021 ועד דצמבר 2024 בחנו את העדפות הציבור בנוגע לקבלת שירות מנותני שירות יהודים או ערבים. בשנתיים שקדמו ל-7 באוקטובר – כ-30% מהיהודים ציינו שהם מעדיפים לקבל טיפול רפואי מרופא יהודי, וכשליש העדיפו להעסיק שיפוצניק יהודי ומוסכניק יהודי, בזמן שרוב של בין 55% לשני שלישים מהיהודים ציינו שאין להם העדפה. אך בסקר שנערך כחודש וחצי לאחר ה-7 באוקטובר נרשמה עלייה של 12-16 נקודות האחוז בהעדפה לנותן שירות יהודי, כלומר למעלה מ-40% מהיהודים ציינו שהם מעדיפים טיפול רפואי מרופא יהודי וכ-50% מעדיפים להעסיק שיפוצניק יהודי ומוסכניק יהודי. לעומת הציבור היהודי, ה-7 באוקטובר לא שינה כלל את ההעדפות בקרב משיבים ערבים. הן לפני ה-7 באוקטובר והן לאחריו, כ-85% מהערבים ציינו שזה לא משנה להם אם יקבלו טיפול מרופא ערבי או יהודי. לנוכח הימשכות הרצון במרחק חברתי יותר משנה לאחר ה-7 באוקטובר, גם כאשר האיום המיידי לאזרחי ישראל מפני חמאס וחזבאללה פחת משמעותית, ניכר שהיחסים בין יהודים לערבים בישראל עוד לא חזרו למסלולם. למאמר המלא של @OmerYair1 ב @ZmanIsrael

ברכות לד"ר יאיר יאסן ופרופ' גיא בן פורת על זכיית ספרם "חשודים מיידיים – מיעוטים, משטרה ואזרחות בישראל" בפרס הספר הטוב לשנת 2024 מטעם מכון חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה! 👏 רשומה המבוססת על ספרם זה פורסמה במסגרת פרויקט "האכסניה" של המכון לחירות ואחריות. קישור לקריאה כאן 👈 מוזמנים להכיר את פרויקט "האכסניה" שלנו באתר המכון לחירות ואחריות

🎙️דמוקרTEAM - פודקאסט המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן🎙️ כל מה שחשוב ומעניין בדמוקרטיה, בפוליטיקה, בממשל ובסדר היום הציבורי בישראל. 🇮🇱 לציון יום המאבק הבינלאומי באנטישמיות - על אנטישמיות ואפקט ה-7 באוקטובר ד"ר חיים וייצמן משוחח עם הגב' אירינה נבזלין נשיאת קרן נדב, על משמעות הקשר בין ישראל לעם היהודי בתפוצות, על התגברות האנטישמיות בעולם אחרי ה-7 באוקטובר ועל ההבדל שבין אנטישמיות לביקורת לגיטימית. לצפייה והאזנה: יוטיוב: ספוטיפיי: אפל פודקאסט: לדף הפודקאסט באתר המכון: @chaimw51

רשומה חדשה במסגרת פרויקט "האכסניה" של המכון לחירות ואחריות סיפוח בשיח הימין הישראלי – מקרה הבוחן של כתב העת "ריבונות", מאת פרופ' איאן ס. לוסטיק, אשר מבוססת על מאמרו שפורסם ב-2022 בכתב העת Frontiers of Political Science. @ILustick92525 "האכסניה" היא במה ייחודית לרשומות קצרות בעברית מתוך מאמרים וספרים העוסקים בחברה ובפוליטיקה בישראל ומטרתה להנגיש מחקרים בצורה תמציתית ובעברית ובכך להרחיב את הקהלים שיחשפו לידע אקדמי עדכני. עד כה פורסמו באכסניה עשרות רשומות של מיטב החוקרים והחוקרות בארץ ובעולם. רשומות האכסניה מופצות על ידי המכון לקהל רחב הכולל סטודנטים, חוקרים, מובילי דעה וכלל הציבור. הציבור מוזמן לקרוא את הרשומה ולהכיר את פרויקט “האכסניה” שלנו באתר המכון לחירות ואחריות. אנו גם מזמינים חוקרים וחוקרות במדעי החברה העוסקים בנושאים הקשורים לפוליטיקה ישראלית לעדכן אותנו על מאמר חדש (שפורסם) לצורך פרסום רשומה ב״אכסניה״ (נא לשלוח לכתובת libres@runi.ac.il). קישור לקריאה כאן:

🎙️דמוקרTEAM - פודקאסט המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן🎙️ כל מה שחשוב ומעניין בדמוקרטיה, בפוליטיקה, בממשל ובסדר היום הציבורי בישראל. ד"ר חיים וייצמן משוחח עם ד"ר אלון ליאל על מה ניתן ללמוד, אם בכלל, ממדינות אחרות על הקונפליקט שלנו עם הפלסטינים? והאם נוכל להקיש ממה שקרה בקפריסין, באירלנד ובדרום אפריקה על אפשרויות לפתרון הסכסוך אצלנו? לצפייה והאזנה: יוטיוב: ספוטיפיי: אפל פודקאסט: קול האוניברסיטה: @AlonLiel @chaimw51

פרסום ממצאי מדד אמון הציבור של המכון לחירות ואחריות ינואר 2025 🔍 האמון הציבורי במוסדות הפוליטיים ממשיך לשמור על ממוצע נמוך לאורך זמן, ורוב מוחלט בציבור לא רואה את הממשלה כקשובה לרצונותיו. לכל המדדים באתר המכון לחירות ואחריות 👈 📌 קראו את הדו"ח המלא כאן: 📌 לדוחו"ת הקודמים לחצו כאן:

האם יש כיום לישראלים חברים ומשפחה קרובה מהצד השני של המפה הפוליטית? ב-@LibResInst שאלנו זאת בסקר שערכנו ביולי 23', ואשר ממצאיו פורסמו בכתבה ב-@ZmanIsrael, והראינו שלישראלים רבים מספר קטן של חברים קרובים ובני משפחה קרובה שהצביעו ליריבים הפוליטיים, או אף לא אחד (ראו כאן: עד כמה המצב השתנה במהלך השנה וחצי האחרונות מאז? כדי לבחון זאת שאלנו זאת שוב בסקר שערכנו החודש (ינואר 25'). הממצאים מראים עלייה של 4-7 נק' האחוז בשיעור מצביעי הקואליציה והאופוזיציה שיש להם לכל היותר שני חברים וקרובי משפחה מהצד השני, כאשר נכון להיום מדובר בכמעט מחצית מהם.  הדבר מצביע על כך שנכון להיום, רבים מבין תומכי המחנות הפוליטיים בישראל - וככל הנראה אף יותר מבעבר - לא מחזיקים בקשרים חברתיים משמעותיים עם אנשים בעלי דעות פוליטיות הפוכות משלהם.  בין אם כתוצאה מפעולות אקטיביות של הימנעות מקשרים עם אנשים שהם לא מסכימים איתם ובין אם כתוצאה מסיבות אחרות והשפעות "פסיביות" של סביבת מגורים/חיים אחרת וקושי לפתח קשרים עם אנשים שהינם שונים מהם, הרי שהדבר מוביל לכך שאזרחים רבים לא נחשפים לעמדות שונות משלהם בקונטקסט שהוא לעיתים קרובות מאיים פחות וכולל שיח עם אנשים שהם נותנים בהם אמון.

🎙️דמוקרTEAM - פודקאסט המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן🎙️ כל מה שחשוב ומעניין בדמוקרטיה, בפוליטיקה, בממשל ובסדר היום הציבורי בישראל. מי מרעיל את השיח הציבורי? ד"ר חיים וייצמן משוחח עם ד"ר אלון צויזנר, מאוניברסיטת חיפה, על קיטוב חברתי ושיח רעיל, מי הביצה ומי התרנגולת? מה הקשר בין שיח לא מכבד לגזענות ולקיצוניות ומה תרומת הרשתות החברתיות? לצפייה והאזנה: יוטיוב: ספוטיפיי: אפל פודקאסט: לדף הפודקאסט באתר המכון: @chaimw51 @alonzoizner

שמחים להודיע כי הניוזלטר שלנו לחודש ינואר 2025 כבר כאן! 🗞️ במהדורה האחרונה תמצאו סיכום של חלק מהפעילויות, פרסומים, וההישגים שלנו בחודשים האחרונים. אנו מזמינים אתכם.ן לקרוא, להתעדכן ולהשתתף בדיונים. הצטרפו אלינו והיו חלק מהקהילה שלנו! לקריאה כנסו ללינק 👈

רשומה חדשה במסגרת פרויקט "האכסניה" של המכון לחירות ואחריות "בשם היהדות נגן על הדמוקרטיה" – אתנוגרפיה של הבדלות מחאה רפורמיות בישראל, מאת אלעזר בן לולו, אשר מבוססת על מאמרו שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Religion and Health . קישור לקריאה כאן: "האכסניה" היא במה ייחודית לרשומות קצרות בעברית מתוך מאמרים וספרים העוסקים בחברה ובפוליטיקה בישראל ומטרתה להנגיש מחקרים בצורה תמציתית ובעברית ובכך להרחיב את הקהלים שיחשפו לידע אקדמי עדכני. עד כה פורסמו באכסניה עשרות רשומות של מיטב החוקרים והחוקרות בארץ ובעולם. רשומות האכסניה מופצות על ידי המכון לקהל רחב הכולל סטודנטים, חוקרים, מובילי דעה וכלל הציבור. הציבור מוזמן לקרוא את הרשומה ולהכיר את פרויקט “האכסניה” שלנו באתר המכון לחירות ואחריות. אנו גם מזמינים חוקרים וחוקרות במדעי החברה העוסקים בנושאים הקשורים לפוליטיקה ישראלית לעדכן אותנו על מאמר חדש (שפורסם) לצורך פרסום רשומה ב״אכסניה״ (נא לשלוח לכתובת libres@runi.ac.il).

🎙️דמוקרTEAM - פודקאסט המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן🎙️ כל מה שחשוב ומעניין בדמוקרטיה, בפוליטיקה, בממשל ובסדר היום הציבורי בישראל. "מי את? האלוף לא יגיד לי שאני טועה" ד"ר חיים וייצמן משוחח עם פרופ' אילת הראל, מאוניברסיטת בן-גוריון, על מה שראו התצפיתניות במוצבים הקדמיים, על ההתעלמות מאזהרותיהן לפני ה-7 באוקטובר ועל פמיניזם, שובניזם וצבא. חומר לוועדת חקירה כשתקום, אם תקום. לצפייה והאזנה: יוטיוב: ספוטיפיי: אפל פודקאסט: לדף הפודקאסט באתר המכון: לקריאת דוח התיעוד >> @chaimw51 @ayelet_harel_s

🔍 משולחן הניתוחים של המתמחים 🔍 📊 סקירה ראשונה מאת דורון שטרן, מתמחה במכון לחירות ואחריות דמוקרטיה או לא דמוקרטיה? זו השאלה! מה הציבור בישראל חושב? בתקופה של שינויים דרמטיים - ממשבר הקורונה, דרך המהפכה המשפטית ועד מלחמת חרבות ברזל - האם השתנה היחס של הישראלים למשטר הדמוקרטי? 💡 הממצאים חושפים פערים משמעותיים בין קבוצות שונות בחברה, ומעלים שאלות קריטיות על עתיד המשטר במדינת ישראל. רוצים לדעת מה חושב הציבור הישראלי על דמוקרטיה? קראו את הניתוח המלא של דורון שטרן בקישור 👈

האם הציבור תומך ביוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות של הקואליציה? לאחר הפסקה זמנית בתחילת המלחמה, חברי הקואליציה שבו לקדם שורה של חוקים שעלולים לפגוע במוסדות ובערכים הדמוקרטיים של ישראל - מהרחבת החסינות הפרלמנטרית, דרך הגבלת הזכות להפגין, ועד הגבלת יכולתם של ארגונים לא ממשלתיים לגייס כספים ממקורות זרים. סקרי המכון לחירות ואחריות מראים כי רוב גדול בציבור היהודי (מעל 75%) תומך ביוזמות חקיקה הפוגעות בדמוקרטיה בכסות של מאבק בטרור. אולם התמיכה צונחת משמעותית כשמדובר ביוזמות חקיקה אחרות שמקדמת הקואליציה. כך למשל, רק 28% מהיהודים ו-21% מהערבים תומכים בהפרטת תאגיד השידור הציבורי. אם כן, הציבור אינו תומך בחקיקה האנטי-דמוקרטית שמקדמת הקואליציה מחוץ לחקיקה נגד טרור. על חברי הקואליציה להקשיב לציבור ולהפסיק לקדם יוזמות שפוגעות בדמוקרטיה. במקביל, על הציבור עצמו להבין את ההשלכות החמורות של יוזמות החקיקה השונות ולפעול נגדן. למאמר המלא של פרופ' אסיף אפרת ב-The Jerusalem Post >> למאמר המלא בעברית, באתר המכון >> @AsifEfrat

🔍 משולחן הניתוחים של המתמחים 🔍 📊 סקירה ראשונה מאת עומר בירן, מתמחה במכון לחירות ואחריות כיצד השתנתה תחושת הגאווה הלאומית בקרב ערביי ישראל בשנה האחרונה? 💡 מהסקירה, המתבססת על סקרי המכון בשנת 2024, ניתן ללמוד על תמונה מעניינת ביחס לתחושת הגאווה של הציבור, עם הבדלים משמעותיים בין הקבוצות האתניות השונות, במיוחד בין יהודים לערבים. האם מדובר בשינויים זמניים, או שמא זו מגמה שמשקפת זהות מתפתחת ועמוקה יותר? הבנת הדינמיקה הזו חיונית לצורך חיזוק הלכידות החברתית בישראל ולגיבוש מדיניות שמקדמת שייכות בקרב כלל אזרחי המדינה. מעוניינים להעמיק בממצאים? קראו את הסקירה של עומר >>