בכירי מערכת המדינית משתתפים בכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, ומה איתכם? 📅 25 בפברואר 2025 | 📍 אולם סמולרש, קמפוס אוניברסיטת תל אביב. אל תישארו בחוץ – הירשמו עכשיו >>

בכירי מערכת הביטחון משתתפים בכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, ומה איתכם? 📅 25 בפברואר 2025 | 📍 אולם סמולרש, קמפוס אוניברסיטת תל אביב. אל תישארו בחוץ – הירשמו עכשיו>>

פיגועי הטרור בישראל וביהודה ושומרון עוברים שינויים דינמיים, המתבטאים בתדירותם, באופיים ובשיטות הפעולה של המחבלים. מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף שאול אריאלי וקבוצת המחקר "תמרור – פוליטוגרפיה" ריכזו במפה זו פריסה של פיגועי הטרור המשמעותיים בין השנים 2024-2023. על פיה, התבצעו 82 פיגועים בתוך תחומי הקו הירוק, מקצרין בצפון ועד באר שבע בדרום, אולם ריכוז גבוה נרשם בתל אביב וסביבותיה. באזור יהודה ושומרון נראה כי שכם מהווה את הנפה בה בוצעו מספר הפיגועים הרב ביותר (43), ואחריה ג'נין (31), רמאללה (28), חברון (24) וטול כרם (23). למידע נוסף על היקף הפיגועים, הנפגעים ופעילות צה"ל במרחב יהודה ושומרון, היכנסו >>

הדינמיקה המשתנה בדיון הציבורי על סוגיית החטופים מתחילת המלחמה ועד היום>>

ההצהרה הדרמטית של טראמפ: המשמעויות, המכשולים וההזדמנויות חוקרי תוכנית ארה"ב במכון, צ'ק פרייליך ואלדד שביט, כותבים: הצהרתו המרעישה של הנשיא טראמפ, לפיה ארה"ב תיקח בעלות על רצועת עזה, תתמוך בהעברת 1.8 מיליון תושבי עזה למדינות אחרות, שאין להם חלופה מעשית אחרת, ותשקם את הרצועה כ"ריביירה של המזרח התיכון" בתוך תקופה של 10-15 שנה – היא לא פחות מהיפוך היסטורי של עשרות שנים של תפיסות דיפלומטיות מקובלות. לא פחות דרמטי, אולי, היה סירובו לומר האם ארה"ב מכירה בריבונות ישראלית בגדה, והכרזתו כי ארה"ב תפרסם הצהרה רשמית בנושא בתוך חודש. המכשולים המעשיים לתוכניתו של הנשיא בלתי-עבירים כמעט – בקרב הפלסטינים, ובמיוחד העזתים, בעולם הערבי בכלל, ובזירה הבינלאומית. גם בתוך ארה"ב עצמה תהיה התנגדות חריפה. הסוגייה אינה רק שאלה של היתכנות כפרויקט פיתוח מקרקעין עצום, אלא נוגעת לאמונות היסוד של הפלסטינים ושל העולם הערבי, וכן לעקרונות שהתקבעו עד כה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אכן נראה שהנשיא חושב מחוץ לקופסה ומנסה למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שהתבונה הדיפלומטית המקובלת נכשלה לקדם במשך עשרות שנים. עם זאת, נראה כי היוזמה, שאפשר כי אינה נשענת על עבודת מטה, מעידה בעיקר כי טראמפ מאמין כי ההישגיות שבחזרתו לבית הלבן והכוחניות שמפגין מאז יסייעו לכפות את רצונותיו ויהפכו למדיניות מקובלת. בינתיים, היוזמה טומנת בחובה סיכונים - בטווח הקצר היא עלולה לפגוע במימוש עסקת החטופים ובטווח הארוך כישלון שלה יכול להשפיע עוד יותר על אי היציבות האזורית. מנגד, ייתכן גם שהיא תאלץ את הצדדים לבחון מחדש עמדות מושרשות, תזעזע את המערכת באופן דרמטי, ואולי אף תפתח אופקים חדשים

מיוחד: הצצה לדיון בנושא איראן והציר השיעי ב-INSS פרק 327 של פודקאסטרטגי במתכונת מיוחדת. מלחמת חרבות ברזל טלטלה את הציר השיעי בהובלת טהראן, ורעידת האדמה ברפובליקה האסלאמית עדיין בעיצומה. בעקבות כך, כינסנו את מומחי הציר השיעי במכון לדיון מיוחד בהובלת ראש התוכנית, בכירת המוסד לשעבר סימה שיין, ובהשתתפות מומחי איראן, חזבאללה ולבנון, סוריה, והחות'ים בתימן. לצפייה>> להאזנה>>

מינוי ד"ר שיאו ג'ון-ג'נג, בעל הרקע הדיפלומטי העשיר במזרח התיכון, הוא איתות מבייג'ינג על רצונה לתקן את היחסים המתוחים עם ירושלים. אך האם הדבר אפשרי נוכח עמידת סין לצד יריבותיה של ישראל?>>

ההכרה של ראש ממשלת מלזיה – מדינה בעלת רוב מוסלמי, בזכות הקיום וההגנה העצמית של ישראל, נחשבת חריגה. האם מדובר באפיזודה חולפת, בתרגיל יח"צ, בשאיפה למעורבות במזרח התיכון או בסימן ראשוני אמיתי לשינוי מגמה?>>

הצצה לפרק העשירי של תכנית הפודקאסטים "מגרש הרוסים" עם מומחי תחום רוסיה של המכון למחקרי ביטחון לאומי - והפעם פוטין נמצא בין נפילת אסד לעליית טראמפ. הפרק המלא לצפייה ולהאזנה באתר המכון>>

אירועי השבעה באוקטובר היוו הזדמנות לגורמים עוינים ליצור קמפייני השפעה זרה לשם ערעור היציבות הפוליטית-חברתית בישראל. מזכר זה מנתח את התופעה, דרכי הפעולה על החברה הישראלית ומציע כלים להתמודדות עם האתגרים העתידיים>>

הכנס השנתי הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) חוזר, והשנה – בצומת דרכים קריטי לביטחונה של ישראל. בואו לפגוש את בכירי מערכת הביטחון, הדיפלומטיה והמדיניות, לשמוע תובנות מפי מובילי דעת קהל ולבחון את עתידה של ישראל באזור ובעולם. 25 בפברואר 2025 | אולם סמולרש, אוניברסיטת תל אביב מספר המקומות מוגבל – הירשמו עכשיו >>

על ההבדלים בין העקרונות שהציג שר הביטחון לעמדת צה"ל>>

האם הפסקת האש תוביל לנורמליזציה עם סעודיה? חוקר המכון ד"ר יוא�� גוז'נסקי כותב: מאז החלה המלחמה, החריפה ערב הסעודית את הטון שלה כלפי ישראל והמסרים הפומביים מריאד הפכו ביקורתיים, ואף ארסיים. השיא הגיע בנובמבר אשתקד, כאשר מחמד בן-סלמאן, יורש העצר והאיש החזק בממלכה, האשים את ישראל שהיא מבצעת "רצח עם קולקטיבי" בפלסטינים בעזה. התבטאויות שכאלה מפי המנהיג בפועל של הממלכה לא נשמעו עד אז והועמדו, לכאורה, בניגוד לכמה מאמירותיו בהקשר הישראלי לפני המלחמה. הסעודים לא רק החריפו את הטון, הם גם הפכו סנגורים של הבעיה הפלסטינית כפי שמעולם לא היו, ברצונם לרכוב על הסנטימנט האנטי-ישראלי באזור. לצד הביקורת, הם מבקשים לעצמם גם תפקידי הנהגה בהקשר הפלסטיני ויזמו "ברית" בינלאומית שמטרתה לקדם הקמת מדינה פלסטינית. בעבור הסעודים, חשובה לא פחות הנראות והדימוי מאשר התוכן – הם רוצים להיות אלו שבזכותם הוקמה לבסוף מדינה פלסטינית. מאז תחילת המלחמה קראה הממלכה להפסקת אש מידית וכשזו הגיעה משרד החוץ הסעודי בירך עליה והוסיף שהממלכה מקווה שבכך יבוא הקץ גם ל"ברבריות ולתוקפנות הישראלית" בעזה. עד עתה קראה הממלכה לנסיגת צה"ל מעזה, אך לאחרונה הוסיפה את דרישה לנסיגה "מכל השטחים הערבים", בהתייחס לעמדות שתפס צה"ל בדרום לבנון ובגולן הסורי. בכך למעשה מיישרת הממלכה קו עם יתר מדינות ערב. הממלכה מעוניינת בנורמליזציה עם ישראל ככל שזו תספק בעבורה גזרים אמריקאים שאלמלא כך היא תתקשה להשיג. אלא שמאז תחילת המלחמה היא קושרת בפומבי בין נורמליזציה או אינטגרציה לבין הקמת מדינה פלסטינית, באופן שלא עשתה לפני המלחמה. למסתכל על חצי הכוס המלאה ניתן לומר שעצם החיבוק הסעודי של הסוגיה הפלסטינית הוא חיובי משום שבכך היא מנכסת לעצמה את הסוגיה ומקשה על גורמים רדיקאליים להשתמש בה כדי לצבור אהדה. הסעודים גם קושרים באופן ברור בין הפסקת האש לבין תהליך נורמליזציה, קרי הפסקת האש היא תנאי הכרחי, ותחילתו של תהליך נורמליזציה אפשרי. לאחר ההודעה על תחילת הפסקת האש, שר החוץ הסעודי אמר שיש לממלכה אינטרס ברור שהיא תקויים במלואה וכי זו אחריות של כל הגורמים באזור, במסר ברור לחמאס, אך גם לגורמים אחרים, שלא לחבל בהסכם. סביר שתחת ממשל טראמפ יהיה קל יותר לריאד לרדת מהעץ עליו טיפסה בנושא הפלסטיני, אך בעבורה ישנם תנאים הכרחיים ובראשם השלמת הפסקת האש, נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה ותחילת תהליך שיקום. גם מדיניותו של טראמפ בנושא איראן תשפיע על הממלכה. שיפור במצבה האסטרטגי של ערב הסעודית יאפשר לה לקחת סיכונים בנושאים אחרים. ככל שטראמפ יהיה נחרץ כלפי איראן וימנע ממנה לקדם את תוכניתה הגרעינית, בכל דרך, כך יקל על הסעודים – ויתכן שעל ישראל – לגלות גמישות רבה יותר גם בהקשר הפלסטיני.

החלטתו של עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית הובילה למשבר פוליטי חמור, המתרחש בנסיבות כלכליות וחברתיות קשות במיוחד. כיצד המשבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על ישראל – ולֵמה בירושלים צריכים לשים לב?>>

סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק הראשון של הסדרה, העוסקת בנוכחות המתעצמת של סין במזרח התיכון ובמסגרתה יתארחו מומחים מובילים בתחום, המנחה יובל וינרב @yuval_weinreb, מומחה לתרבות סין, מארח את פרופ' יורם עברון, חוקר סין באוניברסיטת חיפה. השניים דנים באסטרטגיה הסינית באזור, מיוזמת "החגורה והדרך" ועד היוזמות הגלובליות החדשות של שי ג'ינפינג, ועל האופן שבו הן עשויות להשפיע על המזרח התיכון. הפרק הראשון זמין לכם לצפייה או להאזנה באתר המכון>>

תקופת הסתגלות לא פשוטה: האיחוד האירופי בעידן טראמפ השני חוקר המכון, השגריר שמעון שטיין, כותב: בשנת 2020, בעקבות בחירותו של הנשיא ביידן, יכלו מדינות האיחוד, לאחר ארבע שנות טראמפ, לנשום לרווחה כשהכריז "שאמריקה חזרה". בכך, רצה ביידן להבהיר כי ארה"ב חוזרת לאמץ את העקרונות שהנחו את מדיניות החוץ והביטחון בעשורים מאז סיום מלחה"ע השניה - חזרה לסדר הליבראלי, הרחבת מעגל הדמוקרטיות, חשיבות הבריתות, תמיכה במוסדות בינ"ל ועוד. כניסתו של טראמפ לבית הלבן מבטאת שינוי פרדיגמטי בהתנהלות ארה"ב, ומכאן גם ביחסים הטראנס-אטלנטים. למעשה, אנו עדים להתנגשות "אידיאולוגית" בין שתי השקפות עולם ביחס לאופי היחסים הבינ"ל. בעוד האיחוד מבקש לשמר את הסדר הבינ"ל הליבראלי שכולל שמירה על המוסדות הבינ"ל הקיימים ועל הנורמות המנחות את ההתנהלות הבינ"ל, טראמפ אינו רואה עצמו מחויב לדבר, למעט למשימה השאפתנית שהציב והיא להחזיר את אמריקה לגדולתה. לדידו, לצורך מימוש מטרה זו כל האמצעים כשרים, כולל הרס הסדר הקיים, ובמידת הצורך גם שימוש בכח, על כל המשתמע מכך. בסדר העולמי שטראמפ י��רום לגיבושו, ויתבסס על מאזן כוחות בין-מעצמתי, על עוצמה צבאית, כלכלית וטכנולוגית ועל חלוקה אפשרית לאזורי השפעה, נמצאות מדינות האיחוד (והאיחוד כמוסד) בעמדת נחיתות. לבד מחילוקי דעות ביחס לתגובה למדיניות הצפויה של טראמפ ולכל מה שהוא מייצג, הפערים הטכנולוגיים והכלכליים מקטינים את יכולת המיקוח של האיחוד מול ארה"ב. לכך יש להוסיף את התלות האירופית בסיוע ארה"ב לבטחונה. במצב עניינים זה יאלץ האיחוד להתאים עצמו לכללי המשחק החדשים המעוצבים בימים אלו. מכאן, שכדי לחמוק מאיומיו השונים של טראמפ (הטלת מכסים והקטנת התמיכה הבטחונית), האיחוד (שאינו מעוניין להגיע לעימות) יהיה חייב לתרום את חלקו באופן שיספק לפחות חלק מדרישותיו של הנשיא האמריקני - משימה שאינה קלה לנוכח חוסר אחדות הדעים בקרב החברות. מצב זה, עלול לשחק לידי טראמפ שיחתור לבילטראליזציה של היחסים עם אותן מדינות שיסכימו להיענות לתנאיו. לסיכום, תקופת הסתגלות לא קלה צפויה לאיחוד, שלא ניצל את קריאת ההשכמה שקיבל כדי להיערך כראוי לעידן טראמפ השני.

נסיגת טראמפ מהסכם פריז ומארגון הבריאות העולמי: סין תתפוס את הבמה? שירה גרוס, מלגאית מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, כותבת: ביום הראשון לכהונתו השנייה כנשיא ארה״ב, חתם דונלד טראמפ על שורת צווים נשיאותיים, ביניהם נסיגה מהסכם פריז ומארגון הבריאות העולמי - הצהרות שראינו הן ב-2017 והן ב-2020. לטענתו, הסכם פריז פוגע בתעשייה האמריקאית ומעניק הקלות לסין המסווגת כמדינה מתפתחת. כמו כן, ארגון הבריאות העולמי ספג ביקורת בגין ניהול כושל של מגפת הקורונה והטלת נטל כלכלי לא מידתי על ארה"ב. לאחר הצהרת טראמפ על נסיגה מהסכם פריז ב-2017, פעלה סין לבסס את מעמדה כמובילה עולמית במאבק בשינויי האקלים: היא הכריזה (2020) על יעדה להגעה לניטרליות פחמנית עד 2060, הבטיחה (2022) מיליארד דולרים נוספים לקרן פיתוח גלובלית (GDSSCF), וקידמה השקעות באנרגיה מתחדשת. כיום, סין היא המשקיעה הגדולה בעולם בתחום, עם השקעות בגובה 676 מיליארד דולרים ב-2023. בנוסף, סין קידמה את ״יוזמת הפיתוח הגלובלי״ (GDI), המקדמת מימון אקלימי ופיתוח ירוק בזירה הבינלאומית. זאת ועוד, בהמשך להודעת הפרישה של טראמפ מארגון הבריאות העולמי (WHO) ב-2020, בשיא מגפת הקורונה, פעלה סין למצב את עצמה כשותפה חשובה של הארגון ונקטה במה שכונה ״דיפלומטיית חיסונים״: היא הבטיחה סיוע פיננסי ולוגיסטי והציעה גישה לחיסונים דרך פלטפורמות כמו COVAX. בנוסף, סין התחייבה לתרום 50 מיליון דולרים ל-WHO, ולספק 2 מיליארד דולרים לסיוע בהתמודדות עם הנגיף, בייחוד במדינות מתפתחות. סין גם קידמה יוזמות כגון ה-Health Silk Road לחיזוק תפקידה בבריאות הציבור העולמית. צעדים אלו סייעו לשיפור תדמיתה, בעוד המימון הכולל שלה לארגון נותר נמוך ביחס לזה של ארה״ב. מכאן שהודעות הפרישה של טראמפ בקדנציה הקודמת שלו אפשרו לסין לבסס את מעמדה ככוח מוביל ויציב בתחומי האקלים, האנרגיה המתחדשת, והבריאות, תוך פיתוח ושדרוג תעשיותיה הנלוות באופן התואם את תכנית "Made in China 2025״. צפוי שמגמה זו תימשך בקדנציה הנוכחית. סין תמשיך למנף את הוואקום שנוצר כדי לחזק את עמידתה הגלובלית, תוך התמקדות בפרויקטים שתוכל למנף לקידום האינטרסים שלה.

כיצד באה לידי ביטוי הנוכחות הרוסית בסוריה לאחר נפילת משטר אסד – ומהן המשמעויות לישראל?>>

הצצה להצגתו של חוקר המכון, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, על החלופה בעזה של מנהל טכנוקרטי שיטפל בשיקום תשתיות וכלכלה, בפיתוח כוח ביטחוני לשמירה על הסדר הציבורי ולוחמה בטרור, ובדה-רדיקליזציה במערכות השלטון והחיים, דוגמת מערכת החינוך. הפרק המלא לצפייה ולהאזנה באתר המכון>>