הדס
@Hadas_me
Followers
405
Following
130
Media
41
Statuses
2,691
Explore trending content on Musk Viewer
McDonald
• 875212 Tweets
Flamengo
• 276014 Tweets
Dodgers
• 136974 Tweets
WNBA
• 131357 Tweets
World Series
• 129029 Tweets
Pittsburgh
• 124126 Tweets
Chiefs
• 120231 Tweets
Liberty
• 111366 Tweets
Jets
• 107942 Tweets
Mahomes
• 68768 Tweets
49ers
• 63019 Tweets
Sabrina
• 59827 Tweets
Minnesota
• 43663 Tweets
ドジャース
• 40906 Tweets
Fields
• 40241 Tweets
Lynx
• 37881 Tweets
Russ
• 34565 Tweets
Alana
• 27538 Tweets
Stewart
• 20081 Tweets
Veiga
• 19218 Tweets
Stewie
• 17484 Tweets
Pickens
• 16622 Tweets
Hemant Ritu
• 16013 Tweets
Juventude
• 15056 Tweets
#BenefitsOfMeditation
• 14935 Tweets
ワールドシリーズ
• 14073 Tweets
#HereWeGo
• 12951 Tweets
Leandro
• 12308 Tweets
Tomlin
• 11595 Tweets
Tommy Edman
• 11188 Tweets
Phee
• 11007 Tweets
אני ואתה, על סדינים נקיים במיטה, מקיימים סקס בורגני באיברים מסודרים, ברכיים נושקות למותניים, אתה מסיט את השיער מהמבט שלי ומחייך. סקס פריווילגי של אלף בלילה ושעון מעורר. השדיים נכנעים לכוח הכבידה נשמטים אליך, פטמות בלשון, בשפתיים, בין השיניים. עוד מעט נשכב ואז לישון.
12
0
103
לאנוס אותי באצבע בשתיים בכף יד סוטרת לכוס, לחכות לך על הברכיים לטעום אותי ולהתמכר לטעם הצורך שלא נענה הרצון שאין לו שם. ליצור למענך צעצועי משקולת אבן ים רצועת משיכה אטבים בפטמות, לחפש ולבדוק אם אתה פה, אתה כבר פה? להיכנע לרצון ולשחרר את הראש לטעות ולפצות לטעות שוב ולחזור למסילה
16
0
80
@chasingitdown_
לי קרה שאברך צנום ומתנדנד הביט בי בעמידה בעיני עגל עשר דקות שלמות. בסוף שאלתי אותו "מה" והוא ענה: למה את לא קמה? את לא רואה שאני תלמיד חכם? - סיפור אמיתי
4
1
71
תחתונים גבוהות שחורות, חזיה כחולה תחרה, חולצה בגוון לילך מפתח משולש, ג'ינס כיסים כהה בגזרת אמא, חגורת עור, תליון אבן אוקיינוס, קולר, טבעת של האיש, טבעת קסם, קרם תלתלים, פוני קצר, חיוך
7
0
59
אני מרגישה אותך בין הרגליים גם אחרי שיצאת, פועמת על חלל מלא, געגועי פנטום דופקים בי קדימה אחורה פנימה החוצה נדחפים כמוני בברכיים כואבות על שטיח הבטון שהוא הבית השני שלי. למי אכפת תסתמי כבר אלוהים אדירים
6
0
44
תנוח עכשיו, ששש, תעצום. תן לי לבוא אליך לאט לא מורגש, מרפרף עור בפיטמה, שפתיים בירך פנימית, רעד של גוף תחת לשון, הזדקפות בחלל הפה. כשאתה נאנח בעונג, אוקטבה שלמה מעל אנחת הנעים הרגילה שלך, אני רועדת מחייכת בעצמי, חוטפת אותך כולך באגן לא מתאפק, בשלולית צוף נוטף, מוטרפת טורפת, שתדע
7
0
43
רכה מלאה עגולה משוייכת טובעת גונחת צורחת, אני נטרפת שתדע, יש לי סלע אדום וקטגוריות מועדפות, משקפי שמש בלילה ומנגו אחד אורגני צומח על עץ. עוד רגע כבר לא אהיה טובה או שלך או נוכחת, רק שכבת גוף רעבה תחת אורות, מסתירה תפאורה חיה מאוד של מציאות בזרועות כואבות, בבטן צוחקת. בשדיים נרפים
5
0
39
כשאהיה גדולה הלב שלי יידע ללכת בעצמו. לא, לרוץ. הוא ייאגור חמצן בערימות, מספיק כדי לשחות קילומטרים לעומק, לצמוח בחושך, מי צריך פוטוסינתזה כשהוא מכיל את כל האור שאני צריכה ומים נקיים ואדמה להשתרש בה. לבד הלב שלי יעמוד זקוף ומחייך ואוהב ויודע, אתה תראה
2
0
27
על השרפרף הקטן של האמבטיה, מנשקת אותך בעירום טרום מקלחת ואתה אתההה אוף אתה. הופך אותי עם הפנים למראה. הפטמות על הכיור הקר, כתם משחת שיניים נדבק בי ואני מנסה לפסק מוגבלת לרוחב השרפרף הזה שמביא אותי בדיוק לגובה שלך לא מתכופף כשהעיניים שלי מחליפות מבט בוהה בי מהופנטת ככה נראה אושר
0
0
28
תיזהרי, שלא תמצאי את עצמך בקריז גמילה מפואר, רועדת בברכיים, נוזלת בין הרגליים, כואבת את חלל הסלע שנפער בך גדול ונוכח בגרון מהודק הנה את יושבת על השטיח הנקי ומתיזה מים כדי שייצנחו עלייך, משקה אותך דרך הזרועות והריסים, הברכיים אדומות אבל הלב משוחרר. הנה מילים.
4
0
25
אתה חוזר הביתה ונשכב עלי, מניח את הראש בדיוק בדיוק במקום שלו בין שדיים, זרועות ואצבעות ידיים. מורידה לך את המשקפיים ומלטפת, זה מלטף גם אותי. המשקל שלך על כלוב הצלעות, הריאות והלב ואני קלה יותר מחייכת מנשקת מאושרת מחדש, תובעת אותך לעצמי, באמת שלא הייתי צריכה להחליט על היום בלעדיך
2
0
25
הלבד המשוגע הותמר לצורך משתוקק, כָּמֵהַּ, עורג, כואב, נכסף. ראיתי את המבט שלך כשנעלת את דלת חדר השינה. חצי חיוך חצי "מה לעזאזל קורה פה".
יש לי מקום בְּךָ? תבטיח במילים שיש לי. תוכיח בגוף, תרצה אותי בשקט של הבוקר. אני אעשה לך מקום להתרווח בי ולא תוכל לעזוב
0
0
25
איך שהגוף נמתח אליך, מוגבל ורוצה ונצרך. הזרועות מהודקות בקשרי המילים. אם תחזיק אותן מאחורי הגב, אכאב דממה לסדינים. אתה נושך בתנוך, מלטף במצח ומנשק וזהו זה הכל משתחרר בבת אחת. רעב וגעגוע, רוק ודמעות. הסרעפת מנגנת נמוכים שרק אתה מכיר ורק אתה תכיר. תוהו מעבר לדלת, איתך שלוות עולמים.
4
0
32
את תהיי בדיוק בגובה המתאים, קשורה כולך, רק פֶּה ומבט כשאני אדחוף שתי אצבעות לגרון לייצר לך ריר. הן ייצאו ויעברו בלטיפת מריחה על הפרצוף שלך, לחי, אף, עיניים. אלוהים כמה את יפה ככה, כמה את שלי ככה, חכי אני אביא מראה, שתראי
0
0
26
שוכבים מותשים בחושך המיטות המופרדות ואתה הודף ממני מילים רעות וציפיות הוריות מטומטמות כשאני מדממת את החובה החודשית, עטופה בך כפיות על מיטת הנוער הכחולה. אתה מעקה ברזל לגלי חוסר היציבות שמאיימים לטרוף בי הכל, מלטף ומהדק לרגע אצבעות בשיער. די, אתה אומר, די עכשיו, לכי לישון.
0
0
23
אני אתכרבל במיטה לא שלי ואתה תכתוב בשקט שהתגעגעת נורא. תשאל אם אני אוכלת, נכון שאת אוכלת שם כל היום? נכון. יופי, את לא חמודה לאנשים כשאת רעבה. מחר אני אבוא אלייך ואביא איתי את הכרית הגדולה ואת המשחה לחניכיים ואת הילדה הזאת שאת לא יכולה בלעדיה. קחי פרצוף מצחיק בינתיים. סמיילי לב.
1
0
23
הידיים שלך הן בית בפני עצמן, אתה מרים את השמיכה מעלי ומספר געגוע בשפת הסימנים של האצבעות על העור. רק להיצמד, להיעצם בך, להיטמע בחיבוק שלא נבדיל בין הגופים יותר, להחזיק עד שיעבור המבול.
1
0
23
הוא יוצא מוקדם ומרפרף בי נשיקה וזיפים של שבוע. בעיניים עצומות אני נענית מאוד ומושכת אותו אלי משיכת הכוונה, הנה, עוד קצת, שלא יעזוב בלי לנשק במצח, בעיניים, בפה, השפתיים שלי רעבות פתאום והלשון גם, אני מושיטה לו צואר והוא כבר צוחק בין השדיים מנשק את הפופיק השמח בוקר, יורד, טוב.
5
0
23
העירום החיוור רך ונושם באור הבוקר כשאהבת אותי מתוך שינה, בעיניים עצומות פתחת את השמיכות שאכנס לחום הגוף שלך נצמדת. אני לא צריכה דבר מלבד היד הזאת חופנת שד. לעולם לא יחסר לי אוויר כשהבל הפה שלך מעיר בי חיים. למה את משקרת, הכל שקר, הכל שקר, את חסרה מלידה.
0
0
22
אתה עוצם עיניים ורואה את שלה נדלקות בחיוך לקראתך, כל הנמשים מוארים, צוחקת לך קרוב באוזן ונשפכת ללב כשהיא כותבת מוקדם בבוקר ואתה עוד לא הרמת את התריסים, מכיר את הפרפרים של הגוף? רוצים לתפוס אותה בלי שהיא יודעת, בשקט, שתתאהב בך מחדש, היא נפרסת כמו עוגת שכבות במילוי פאזל סודי. קליק
3
0
22
@Roiangel74
@ishtalapopita
חסרונות לחורף:
קר.
המגבות לא מתייבשות
הכביסה גם
ובכלל, יש יותר כביסה
קר להליכת ערב
קר בים
קר מידי בשביל לצאת לסופר
אין אבטיח ומנגו וענבים
מחשיך באמצע היום מה נסגר
קר
1
0
22
כולי צנצנות רגעים, היום אני שומרת את כף היד שלך חמה נלחצת על הפה הגונח שלי, כי שכנים. שאזכור אותנו קמים ביחד מהשטיח המטונף צוחקים בשקט, ואתה פולה פרחים יבשים וניירות קטנים שנתפסו לי בשיער.
1
0
21
אף אחד לא הבטיח לך אהבה וקבלה ומבט שיהדהד בך את היופי הזה הבלתי נתפס שלך, אף אחד גם לא התחייב לתת לך ביטחון עצמי ורוויה וידיעה פנימית שאת טובה. לא כולם נולדים לזה, היה לך בית וכרית וארוחת צהריים חמה. צאי כבר מזה, את נאהבת עכשיו מספיק לתקופת חיים שלמה.
2
0
22
את אגם של טוב ויופי שקט ופשטות מחבקת והוא לא רוצה דבר מלבד לטבול בך עוד כשאת מציפה בו קרבה בגובה הלב. הוא נושם ומרפה וצולל.
3
0
22
אתה ישן ואני נואשת מחפשת אור בחלון, מזמנת את הבוקר, מתגעגעת. זוכר איך נצמדתי אליך אתמול? כמו חשופית שמצאה קונכייה ואפילו אלוהים לא יזיז אותה, נושמת בעיניים עצומות. אתה יודע, שוב כואבת לי הבטן וזה לא הריון, רק שאריות של תינוקת מתקלפות לי מדפנות הרחם. שאריות פסטה בצלחות על השולחן.
1
0
22
הוא כותב פאקקקקקקקקק בהכפלה מוגזמת של האות ק ולרגע אחד תכשיט האבן שנפלט ממני ספוג ומטפטף הופך להיות הדבר הכי יפה בעולם
2
0
20
@Sasha_thegreat
הייתה תקופה, כשחזרתי מהלימודים עם הניקון שלי בתחבצ, הייתי מצלמת את האורות של הכביש. היופי הזה בחשיפה ארוכה, תוך כדי נסיעה. הן שמורות לי עד היום, מודפסות בענק, יפות למות. מי אמר שאין אבסטרקט בצילום
2
0
21
הלשון שלך לוחצת בי מתגים של אור וחום, קול ורטיבות מתפשטת, שבעים ושמונה וואט, ארבעים מעלות צלזיוס, גניחות נמוכות ב12 דציבלים, אני נוהמת סרעפת, גומעת אוויר, צוחקת, דומעת, נשפכת, נצמדת, מתפרקת בך. שייכת.
3
0
21
עומד מעל הלב הפתוח שלי מוזג בו דבש ואור ומעיר אותו עם מנגינת הקול שלך. אני יודעת עכשיו איך זה מרגיש לנשום בלי לחשוב נשימה.
1
0
21
את צוחקת כמו שרק את יודעת ומצמידה את השפתיים לזרוע הקיץ שלי כדי לנגן קולות של פלוצים במומחיות מטרידה. אני בוכה כמעט לא נושמת מצחוק כשהעיניים שלך מבריקות זורחות אלי, מה עשיתי טוב בעולם הזה שיש לי אותך גורה שלי קטנה השמש של חיי
0
0
20
הייתה לי ראשונה הבוקר ובתוך הערפול המשתומם של הגוף, בעיצומו של הפלא הנפתח בי אני חושבת עליך ועל כל הראשונות שיגיעו ממך ולא תדע, הגניחות, הסיפורים הקטנים שלא תשמע מונחים באי סדר לצד הקולר, הרצועה, המשקולת, תכשיט האבן והמחזיק. נוכחת היה שייך לזמן אחר, לאט ובזהירות אני סוגרת דלת.
0
0
21
החולצה קרועה אני עדיין בסדר כי שתי סיכות ביטחון והבכי שלהם עטוף במילים וגופים נלחצים נשטף ממני הלאה. אם תחליטי, את מוזמנת לבכות (או שלא) מתי שמתחשק לך מתוקה שלי.
0
0
21
תחזיק אותי אני בלון מלא הליום, עפיפון, מפרש מתוח. איבדתי את כוח המשיכה ועכשיו בצעדי ירח מנסה לתפוס בך מהגב, ארבעה פצעי גירוד בכתף השמאלית, צלקת ניתוח אלכסונית מתמשכת מהשכמות לחזה, שקע גומתי במותן נע יחד איתך תחת קצות האצבעות שלי, יציב על הכיסא המסתובב מסתובב אלי ולא עוזב לעולם.
1
0
20
אני אהיה מספיקה לך, מחליקה סדקים ומנשקת את כל הפצעים תחת העור, מאחה צלקות, קשובה, צמודה, לומדת. המים הפורחים במדבר, השמש בבוקר, איך תפתח את העיניים בחושך בלעדי. אהיה לך מילים וטעם וריח. רכה מרשמלו ענן, רטובה מעיין נובע, רעבה כמו לא ננגעתי מימיי, טובה שקטה מוחזקת ברצועת הלב.
2
0
21
את בסדר גם כשאת מדמיינת סיפורים שלא היו מעולם. מותר לך לטעות ולרצות אובדני נכה שיתמרמר על הסדינים שלך, הנה אני מרשה. ככה הלב הזה בנוי וזה מה שיש ואת לא תיכנסי לזה עכשיו כשהגרון ננעל מכווץ על אותיות ומילים שאינן מציאות, על הכרה שלא הייתה ומבט שלא ליטף ורצון קיים לשלוח לו אבן פצועה
0
0
20
כשאשבר, זה יהיה בלילה. הלבד מעמיק אחיזה בגרון והציפורים שונאות אותי כולן כשאני מתהפכת ומנסה למחוק את מאורעות החלום באצבעות כבדות, זה לא באמת זה לא אמיתי זה לא יקרה תנשמי, הוא לא קיים בכלל, את המצאת אותו כדי שתהיה לך סיבה להת��ורר בבהלה ולחפש קרבה
1
0
20
הלב שלי פועם חזק בין הרגליים, אוסף האבנים נשפך יחד עם כל העלים והאדמה והפונטים בחבילת מבצע סופשנה וכשאני נושכת את פנים הלחי ונושמת מאוד, הברכיים נפתחות מעצמן. אני סתם אני אלוהים, זו רק אני פה
1
0
20
אדמה בציפורניים, עלי שרך דבוקים בשיער. אתה נצמד אלי בתוך הרטוב הירוק הזה, מניח סנטר שקט על כתף ועוטף. בין האצבעות עלים של סינגוניום שרים אהבה סטייל kiss the girl מבת הים הקטנה בקצב פעימות הלב. אתה הלב שלי בעצם.
1
0
19
בוהה בנקודה הירוקה שלך ונשרפת.
הכל נשרף הכל, התלתלים והעלים והשמיכות והמילים והנמשים והלשון והחיוכים, האותיות והשירים, הקרשים הצבעוניים, הקסמים, האצבעות, התחתונים, האור המסתנן מהתריסים, הציפורים, הזכרונות, מרק עשבים שלי, זוטה לבנה שלך, זהב ורוד, נשמטת בובה על חוט דרך החורים
2
1
19
זו לא חכמה לאהוב אותי כשאני צוחקת אליך יפה נורא, חמה רעבה מוצצת נמשכת, טובה. מוצאת את עצמי עוגן ללב שלי בכל פעם מחדש. מי דה פאק יחזיק אותי כשרע.
3
1
19
שיחקנו ברופא וחולה ואתה הגעת לרפא את ליבי השבור מכאבי הדמיונות והחלומות המטופשים וכיווצי הבדידות. מחייך ואומר לי - תפתחי פה גדול, אהה, וכשאני מוצצת אתה ממשיך לספר מעל ראשי המתנשם על המינון המומלץ ותופעות הלוואי (חיוכים מטופשים, מוח נוזל מהאוזניים), לא משהו לדאוג ממנו, ילדה טובה.
1
0
20
הקירות סוגרים על החלק הנושם בגוף, אני מזיעה בעורף מתחת לשיער ופותחת חלון, תוהה בפעם המיליון מה היה קורה אם הוא היה גבוה יותר ולא בקומת קרקע. אלו לא דחפים אובדניים, רק היעדר חמצן בריאות. מתי תבוא להיות לי אוויר
1
0
18
מנסה לכווץ את השפתיים, לעצום ולדמיין אותך רוכן קדימה, עושה את הדרך שנשארה עד אלי. מחליק יד אל העורף, תופס צמוד לקרקפת ומושך. בוא כבר, תן בי סימנים של שייכות, של ואקום, של טירוף הבוקר בחללים הריקים של יום שישי. הקירות מהדהדים אותי צועקת, נושמת, מתחננת, רוצה, מבטיחה נורא, כשתבוא
1
0
19
שוב את מקווה, הפרפרים בגרון חובטים עד קצה הכאב. הגוף הזה ברייל ואתה עושה בי שירה בקצות האצבעות. קח הכל, תלחין, תצעק בי איבר וכתם ושיער ומרפק, אני מתאכזבת מפני שציפיתי שתדע לנגן אותי בפה מז'ור ובשלושה רבעים, תחכה לי במיטה שאבוא ואלחש לך אקורדים באוזן, שתדע.
0
0
18
מצאת? נעים לך, נכון? אז רק תסבירי לי למה ולאן את הולכת. הנה את אהובה בהגזמה תחת השמש עושה פוטוסינתזה ושרה קול שני לאריק, צוחקת מהשטויות של שלומי שבן. התחתונים שלך יודעים, מותק, עובדה, את נושמת בקלות ומצמיחה מילים חדשות יפות למות, גדולות ועדיין מתאימות לך בדיוק. אל תלכי, תישארי.
1
0
18
רואים עלייך את הדמעות עוד לפני שהן חונקות את הגרון. מציפות את הריאות במלח. הוא לא מסתפק ב, את כן. אטב עץ על לשון קטנה במיטה הנקיה בבית המוגן שלך. תמונות נמחקות, זיעה נוטפת בין שד לשד. הנה את יודעת להיות כמהה, הנה חייזר שהוא סאטיר שהוא קסם. א, פיה, כתם קטנה, גורה, ילדה אישה ציפור
1
0
18
יוצאת מהמקלחת ומטפטפת כל הדרך למיטה מי צריך מגבת עכשיו כשאפשר לשכב כמו כוכב ים פרושה נספגת בסדינים, יש שיר דרמטי בצרפתית ואני רואה את הטלפון שלו על השידה לידי. אם אני אתקשר הוא יבוא לראות מי מתקשר נכון? את מי הוא יראה קודם
1
0
16
היום תאהבי אותך מספיק, בסדר? תטפלי בך, תנגבי את הדם כשהגוף מסדיר נשימה ברכות. כף יד על חזה ודיבור פנימי. אצבע על דגדגן ניגר. צפה על ענן שנקרא- "את בסדר", בדרכך לארץ - "ככה בדיוק". אם תסתכלי לאופק תוכלי לראות את ציפורי "מהממת" ו- "טובה כל כך" מקדמות את פנייך.
2
0
18
אתה מטיח בי עלבונות ומנשק מאוד כדי שלא אברח או אענה או אפריע לך באמצע משפט, את אף פעם לא מקשיבה לי (נשיקהה) ואת גם ילדותית נורא (נשיקהה), המוזיקה שלך איומה (נשיקה), ותפסיקי לשלוח אותי לקניות (נשיקה) עם רשימות ארוכות כאלה (נשיקה), ומאיפה אני מביא לך (נשיקה) מרכך בריח תפוח עכשיו
2
0
18
אתמול היית סרט אימה, היום קומדיה דרמטית. יודעת מה מצחיק? התדהמה המוגזמת הזאת שלך בכל פעם מחדש מהלבד שהוא הבית שלך בכלל, את מכירה אותו, תתרגלי כבר. אין תרופה, את גברת לבד כשאת הכי צריכה בשילוב פנטזיה וכוחות על מיותרים. עכשיו תחיי
0
0
16
אם היית פה להעביר קרח בפטמות הצבוטות, לשטוף אותי מכתמי החימר שהתייבשו על העור, נקודות חן מתקלפות. לחייך כי אתה לא מצליח אחרת. מדממת כמו בפרסומת של מודיבדי, צמוד לקרסול מים ודם. פס לבן נמתח תחת קולר, שוב יש כלים מתייבשים בקצב הלב הנמתח מאושר שלי. למה חסר כשלא חסר דבר
1
0
16
כתמי רורשאך של שוקולד בבצק מרודד, אני נושמת ובולעת ונושמת ומנסה להסדיר ולמה את חייבת לבכות מכל דבר אלוהים אדירים תירגעי אז זה ייקח קצת יותר זמן, אז נקרש הסירופ, אז צעקת, מי את חושבת שאת, לא-צועקת-מושלמת-גורה-קטנה-נכונה, מותר לך לצעוק הנה אני מרשה לך.
5
0
17
אחר כך תכסה אותי בחמש שמיכות ותפתח את החלון ותסגור ותביא לי מים ואקמול ושוקולד מדלת המקרר ואת הגרביים הכחולות עם עוגיפלצת ותעביר בי אצבעות דואגות בכל הקפלים של הגוף ובשקע הנשיקות בצואר ובין השכמות. ואני בעיניים עצומות, אתפוס את הראש שלך ואקרב אלי ואנשק כל כך במילים, מציירת אהבה
1
0
15
הכנפיים שלי נפרשות שם בהרצליה הדביקה ליד המרינה. טעם מנטה עדין, קרם סגול לתלתלים, בקבוק מים שאינו קר מגיח ממכונת מטבעות. שלוש חניות בניצב. מזיעה מאושר אוחזת בחוט השני שיתכפר לי כבר ויוני בלוך מספר שהיא רק צריכה לבחור אותו ולקוות שגם הוא ירצה לבחור אותה והם יאהבו כל כך.
3
0
16
כל הדרך חזרה החזקת לי את היד, גם בפניות. יד אחת על ההגה והשניה מחזיקה בי חמה, לא דיברת, גם אני לא, בשביל מה? שנינו יודעים. בכיתי ולא טרחתי לנגב, האצבעות שלך מזרימות בי חמצן, מצמיחות בי עולם, כשנגיע אני אתכרבל בך כדור ואתה תלחש לי קרפדונת וניעצם ביחד.
0
0
15
היא מרימה את העציץ מצלחת הניקוז המוצפת וצועקת בהתרגשות כי מהחורים הקטנטנים משתחלים שורשים לבנים חמודים ואני? אהובה נורא. מוקפת ושייכת ומחכה לך כשאתה מגיע לחבק אותי בכל בוקר מחדש, צלחת תפוחים פרוסים מנחות קטנות של אהבה, טוסט עם קטשופ ואחד בלי, אם תרים אותי לרגע תראה את השורשים שלי
3
0
16
אם היית מבקש לצלם אותי בחמש בבוקר על הספסל בעיניים עצומות, חבוקה בשמיכת צימר זולה, מוארת שמש פסים בצואר, יש לי כפית שאינה פלסטיק מלאה בשוקולד קרמי קפוא ואוויר בריח פרדס והרים רטובים. עוֹצֶמֶת ומצלמת ולא שולחת. עורכת פוסטד ולא שולחת. לא רוצה לשלוח. לא שולחת.
1
0
17
למה אני חסרה ממנו ומה עוד אני רוצה? ישנה במסדרון שבין הלב שלו לרעב שלך, על הרצפה מקופלת עֻבָּר, המילים האותיות מרפרפות בעור צורבות בשפתיים של מעלה ובשפתיים של מטה, זה בדרך כלל שאני מדברת עירומה ואתה לבוש מאוד ושותק.
1
0
16
היא יפה כל כך, האהבה הישנה שלו, זו שהוא עדיין אוהב. העור הדפוק שלי מתמלא בדקירות אלוורה קוצנית וכוויות עגולות של רצון כעור, תלוש מן המציאות, נצרך ולא ממומש. למה אתה ככה כואב לי בגרון, למה עדיין
1
0
17
שנינו באמבטיה עומדים ואתה מפליץץץ, נחנקת פותחת חלון כשאתה מכחיש, אהוב שלי אז מי מפליץץץ, אה, הביוב. הבית הקטן שלנו מוצף ולרגע שנינו רק צוחקים נורא, חתיכת קרדיט נתת לי, אתה אומר כשאני מצחקקת בדמעות. מנגבים ושוטפים, מטפסת על מיטת האי בלב ביוב שלנו ואתה מצליף בי מאוהב במגבת נקיה ככה
3
0
15
נחכה שהלבד יעבור לך לבד המצב רוח המשונה הלא מחמיא הזה שלך תפסיקי לקחת את עצמך ברצינות את שומעת? מי יאהב אותך ככה תלותית עייפה מחר יתחיל חדש ואת תמיד חמודה יותר כשיש אור של בוקר בחלון אין לי כח להתמודד עם עצמך אלוהים כל הדרמה הזאת שלך בלתי נסבלת את מוכנה כבר ללכת לישון ולעזוב אותי
3
0
21
כשהחדר נעול משאיר בחוץ ילדים וכביסות, כאבים וירטואליים והצעות מחיר, אתה בין הרגליים שלי נח. יד מלטפת, צחוק שבוקע כמו אור תחת האף המתקמט בחיוך, הזרוע שלך מצמידה אליך עוד קצת את הגוף הרווי שנושא אותי בו כמו טרמפיסטית אבודה. תחזיק ואל תעזוב לעולם
1
0
16
חושבת שתצליחי להישאר עוד קצת? בשבילי. ��ת יפה ככה נורא, מסופקת, מחייכת, כוכבי אנימה זוהרים בעיניים חומות סתם. מה יש לך נו, אם לא תפסיקי להציץ קדימה מעבר לכתף המחבקת שלי אני אקבור אותך בתוכי, בחולצה נמתחת, בריח גוף פועם. ששש, אני פה עכשיו, תניחי ראש
1
0
16
מתי כבר יהיו לך מספיק קרשים לתיבה המזדיינת? את אוספת אותם כמעט שנה שלימה וכולם חזקים ויפים וטובים ויצילו אותך כשיירד המבול אם לא יסתלקו קודם אם תצליחי לשמור עליהם בסככת הטלגרם אחד ליד השני, סגול, ירוק, ורוד, כחול, צהוב. לחבר ולהצמיד יחד עם תנועת הגוף המתהדק, נשאר רק לצאת ולטבוע
0
0
15
את כבר יכולה לבד. את מרגישה את זה נכון? זה רק שנעים כל כך הביחד שאיך מוותרים עליו ובעצם, בשביל מה. למה לזעזע ספינות, לבלוע סופות, להחמיץ בצנצנת. אין סיבה לפצוע צעדים בקוצי ה"את יכולה", עוד רגע ואת "מסוגלת" "מהממת". סתמו. לא בוכה, נכנסה לי התמכרות לעין.
1
0
16
הלילה אחותי חלמה עליו שהוא מחייך ואומר להיות שמחים ושהכל בסדר ואמא ישר החזיקה את הלב ודמעה וביקשה לשמוע את זה שוב ושוב ואני ניסיתי בכל הכוח להיזכר איך הוא נראה מחייך סתם ככה, רגיל, בלי הנפיחות של הסטרואידים, חיוך שאינו עווית ולא הצלחתי
1
0
16
@norvanovo
פעם שכחתי לשלם לעסק קטן חמוד כזה והם שלחו לי קישור לתשלום וחשבתי וואוו מזל שהם כאלה מסודרים זה פשוט מדהים, ומאז אני שולחת קישורים כאלה ללקוחות בהרגשה שאני מושלמת ומסודרת ועושה להם טובה לא פחות
0
0
16
הרגע הזה שלא ידעת איפה להתחיל, רצית לטרוף את כולי ואני לא עוזרת בכלל כשאתה מדבר, רק נושמת ונוהמת ומעלה דופק בצד השני. לא שמעתי אותך מתבלבל בעבר אבל פתאום לרגע מהוסס אחד רצית הכל בבת אחת וידעת, 45 דקות, אולי פחות עד שאהפוך שוב לדלעת
0
0
16
פיית השיניים כותבת תודה על השן מותק! ומצרפת מדבקה של אריה מחייך. היא בודקת ומגלה שנגמר לה העודף, גם בתיק ובמגירה ובארנק השני ולבסוף היא יוצאת יחפה במכנסיים קצרות לרכב, שם היא מוצאת חמישה שקלים שודאי יחסרו לעגלת הסופר בקניה הבאה אבל פיות לא מוטרדות מזוטות כאלו. מניחה גם לב תחת הכר
1
0
15
קצות האצבעות בקצוץ, מלטפות לך בעורף, אתה מגולח נורא ואפשר לראות את ה*יעד של כדור הגולף 4 אותיות שלך זורחת. שנינו נעצמים לרגע ואז גונבים רגע נוסף. הכאב שלי טלאים על עור. אני חושבת מי יצחיק אותי עכשיו ומחפשת סדרה בקטגוריית קומדיה. מי יאהב אותי? אני. מבטיחה.
0
0
15
את דואגת מהמקום הלא נכון בגוף. מה קשור הלב? האיבר הפועם הפתטי הזה כבר מזמן הפסיק לשמור על איזשהו סטטוס קוו הגיוני, או על הרצון להשאיר אותך שלימה. תעיפי אותו כבר מהחזה החוצה, תניחי מתחת לברז, עכשיו תשטפי. עוד מעט הוא יהיה מוכן להיטמן באדמה ניגרת, ללמוד להצמיח שורשים ולנבוט מחדש
1
0
15
לא בטוחה איפה הספה מתחילה ומה המקום בו אני נגמרת. כשהוא מנשק ומושך אותי אליו, אני הופכת להיות כל מה שהוא צריך שאהיה למרות ריח הבירה האיום שעוטף אותו כמו צעיף אווירי. עכשיו אני קונכייה של ים. אם תצמיד אותי לאוזן תוכל לשמוע גלים ושחפים ורוח הומה וצמא אליך ושקט.
0
0
15
שלוש כריות וגרביים של חורף ושחי שלך להתחפר בו. אביתר בנאי החדש המשונה אהב אותה יפה וטובה בלשון עבר כי מה שהיה נגמר כמה מוזר. טעם לא פתור על הלשון מציץ בדלת בחיוך כשכל הילדים בסלון, נכנס ונועל אותנו בבועת סדינים, אני קוראת בספר ריח מושק ותוהה אם זה לא סוג של אייל, לגוף לא אכפת.
1
0
15
אתה מושך את חולצת המרקר מעל הראש המתנשם שלי ולרגע הכל כתום. האור חודר את הבד, אתה חודר אותי. על הברכיים, המרפקים משאירים גומות כמהות במזרן ןהראש מלא בכם, חיוכים, ה��טחות, מילים, גרעיני ליצ'י מונבטים בצנצנת, עלים חדשים, כל מקדמי העונג נפלטים החוצה בנהמה הזאת בקולות הנבלעים, באוויר
1
0
14
הוא מצמיד אותי ככה שכל האהבה שלו נשפכת עלי כמו גשם, את יודעת שהיום ערב טו באב מפריח נשיקות שקיעה בעור הקודח שלי, הן שוקעות בינות לאגמים ורואים קצה, יש אינסוף קצוות, הרגע בו הגוף עוזב את הגוף, מותיר אותי ספוגה עד העצם, צפה על ענן
1
0
15
חוסר השינה אוסף אותי במים החמים של האמבטיה, מפגיש עם האור הכי יפה של היום, קרם גוף בעיסוי סיבובי של האגודלים עוטף בהונות. הם כן ישנים וזו כשלעצמה סיבה נהדרת לבכות, אחר כך לא אספיק. ניהול זמן נכון טומן בו מעבר להספקים הגנריים של עבודה ומפלס הכביסה בסל. על קצות האצבעות לא לרדת, כן
1
0
13
צמרת עץ האהבה כמעט ונושקת לתקרה, עלה גדול אחד מצהיב כמו הלב שלי. הפסקתי לנסות ולישון אחרי החלום החמישי עליך בכנות שום דבר לא נחמד והיקיצה הנבהלת בגרון בוער מדהירה בי דופק כהה ומזכירה את הפרכוס חסר ההכרה והגוף הנשמט והעייפות, אתמול היה כתם, לא הייתה כתם.
0
0
13
אם היית מרגיש מה קרה לי כשהלכת היית נבהל מזדעזע אפילו היית חושב מה אני צריך את זה לעזאזל את כל ההוריקן צונאמי רעידת אדמה 9.5 בסולם ריכטר, זה נחמד להיות אהוב ואני תלוי כולי ועומד על הצורך המוגזם הזה שלך, ההתמכרות המפוארת לי, אבל אלוהים אדירים תתמודדי קצת עם עצמך בעצמך
0
0
14
צעד קדימה, שניים אחורה, די להתקדם. מספיק לפזר את הלב שלך כמו פופקורן מבוהל מבעבע. עומדת במקום ותולשת עלי כותרת אוהב לא אוהב מפרח המדבר שלנו, ממוללת את התשובה הגבעולית שנשארה, האמת המלוחה שכבר ידעת.
1
0
14
החוטים מסתבכים באצבעות שחדרו ויצאו וטעמו וחנקו והשתהו במי מזרקת הצפרדע, באיברים הפנימיים של האמת המכוערת הנה תראי זה ככה ממש, תרימי את היד, עכשיו תניחי בביצים, קחי מהן אוויר, תוסיפי רוק, תעלי, עכשיו אל תלכי לעולם.
1
0
12
היא לא ישנה, מתגנבת אלי בשמלה מנופחת של שבת וחיוך שדוני שוכבת על הגב כשהראש היפיפה שלה באוויר ומלהגת על תיבות מגה בוקס, ריקו יהלומים וסקינים. כל נקודת חיבור ביני לבינה מרגישה כמו עמדת טעינה, ברך, זרוע, שיער, הלב שלי שואב אותה בלי לשים לב, על הקיר שלט יומולדת מעוטר בברכות צבעוניות
2
0
14
אני אחלוק איתך תותי פרוטי, לשון סביב לאצבעות דביקות ומברשת שיניים. נקטוף בזהירות מוגזמת קוצים סגולים (קיפודן מצוי, אתה תגיד בטון חצי נוזף), נביט הלומי סוכר בפרפר יפיפה אחד שדומה לכתם אור (לימונית האשחר מותק) ונחזור הביתה טרוטים שיכורים מזיעים מחייכים מאוד
1
0
14
הולכת לאיבוד בין החדרים המטופשים של הלב, מסדרון צינור אינסופי שואב אותי לכל הכיוונים רק לא לידית הנכונה מאחוריה אתה ונשיקות בוקר טוב יפה שלי היום יהיה לנו יום טוב
1
0
14
אני אגיד לך למה הלילות שלי ערים כל כך. אתה בא אלי בחלום, אומר את השם שלי הכי רך הכי מתוק הכי רוצה, מחסיר ממני פעימה מתנשפת, מייבש את חלל הפה, בולעת קרבה בגרון בוער כשהשפתיים היפות שלך עושות שימוש בשורש א.ה.ב בלי אבחנה. מתעוררת לרגליים שלך ואתה מלטף לי את הראש. כאב הצורך ליותר
1
0
14
הפסיכולוגית שלי חזרה ואמרה שהכי חשוב שאסגל לי זו ההצמדות הכנה וההתפעלות המחייכת מכל היש והטוב והקסום שנוכח בי מאוד. כאילו ניבאה את ענן החוסר והאין והרִיק והבור הפעור בחזה שרק יילך ויעמיק הכל עד שאלך לחפש אותך ואמצא ואמשיך לחפש כי זה מה שאני עושה, חותכת מנגו לקוביות, מתפרקת ובוכה
0
1
14
נעשה ככה: בכל פעם שתחשבי עליו, נספור ביחד עד עשר ותראי שיעבור לך. הייתי מתגמלת אותך בשוקולד על הצלחות, אבל בכנות, מפחיד אותי לחשוב על יצירת התניה פבלובית מריירת חיובית בתגובה לכל המחשבות האלה אז הי, תתרכזי. קחי נשימה, עד עשר לאטטט. יופי. יעבור לך נו, שיעבור.
2
0
13
כשאתה כועס הכל הופך אמיתי. המשיכה הזאת הפתאומית לקצה המיטה, אתה מפשיט אותי בשתי תנועות, מתלבטת אם לצחוק או להתפתל החוצה אבל המבט שלך מצמיד את הגוף הדופק שלי למקום. נעים לריב איתך בשבת, ערימות של זמן להשלים. ואז להשלים שוב. ואז להשלים עם הלשון שלך. להשלים בלי אוויר בכלל ושוב
1
0
14
דהויה להחריד, עוטפת את גוף הקיץ שלי בריח עדין של השתהות בשמש, קוצים בקצות האצבעות, זיכרונות מתפוצצים בירושלים של מטה. איך ישבנו על גדרות, מדרכות ומדרגות, טעם האגודל שלך אצלי בפה עדיין. עכשיו אני נושאת הטבעת ואתה מתפוגג ברוח. אוהבת את החולצה הזאת שלנו.
1
0
14
זה היה בסופר, הוא עמד בתור ואמר: אני רק אחזיר את זה (-העגלה הקטנה האדומה עם הידית הארוכה) למקום ברשותך (!) והקול שלו היה הקול שלך והפרצוף לא אבל הקניות תאמו אותך במדויק, חצי באגט ומרלבורו גולד והבירה הזאת שלך, גולדסטאר? והמון שיער ואני החזקתי את המסטיק דובדבן שלי חזק לא ליפול
0
0
14
כדי לנשום לתוך הכאב אני סופגת אור שנח על עלה ומאיר את איבריו הפנימיים, מרימה כוס חממה מעל אדמה נבקעת, דוחפת את אצבע מד הלחות שלי לעומק השכבות הדחוסות ומרססת במים מזוקקים את הטרופיים. ששש, את תהיי בסדר, מבטיחה
4
0
13